על מה דיברנו
דניאל בלום גדל בחדרה ועבר לברלין בגיל תשע עשרה, בלי סיבה אחת ברורה ובלי תוכנית. שמונה שנים אחר כך הוא דובר כמעט חמש שפות, כלשונו, בזוגיות עם בן זוג פולני, ומציע שירותי תרגום לישראלים. הפרק הזה הוא על איך בונים כאן חיים מהתחלה, ועל מה שקורה כשאומרים בקול שאתה מישראל.
בפרק הזה תקבלו תשובות ל־
- למה סביבה שמסרבת לדבר איתך אנגלית היא מתנה?
- איך נראית שרשרת העבודות של מי שהגיע בגיל תשע עשרה בלי תוכנית?
- איך משיגים דירה ראשונה בברלין בלי היסטוריה מקומית?
- מה קורה כשאומרים בקול שאתה מישראל, ומתי עדיף לא?
שלושה דברים שלמדנו מדניאל
- סביבה שמסרבת לעבור לאנגלית עשתה את ההבדל. החברים הגרמנים שדניאל הגיע אליהם פשוט לא דיברו איתו בשפה אחרת, והוא אומר שזה הדבר הכי טוב שיכול היה לבקש. הכלל שלו פשוט: פשוט תדברו, גם אם אתם נשמעים רע.
- העבודות הן שרשרת, לא קפיצה. קייטרינג באירועים גדולים, בית קפה ב-Friedrichshain בבוקר ומטבח בערב, שירות הלקוחות הישראלי של PayPal, שנתיים וחצי לימודי קולנוע, חודש ב-Klarna, שנתיים וחצי בבנק, והיום חברת אנרגיה. דניאל מציין שדווקא הקייטרינג שיפר לו את הגרמנית הגבוהה, כי היה צריך לפנות לאנשים ב-Sie.
- הוא בוחר לומר שהוא מישראל. דניאל מתאר שהוא אומר את זה בקול ומוכן לשיחה שתבוא, ומבחין בין קבוצה שבה זה בסדר לבין מונית עם נהג שאינך מכיר. הוא מוסיף בעצמו שזו עמדה שקל לו יותר להחזיק בה, גם כי הוא גבר.
מה כדאי לדעת לפני שמתחילים
- רשת חברתית ביום הראשון משנה הכל. דניאל הגיע לחבר שהכיר עוד בתל אביב, שהכיר לו את כל החברים שלו, ולכן לא נשאר בבית לבד כמו שקורה להרבה אנשים.
- דירה ראשונה דורשת ניירת של מבוגר. בגיל תשע עשרה דניאל נדרש למכתבים מההורים, מעורך דין ומרואה חשבון, והכול בגרמנית תקנית. הוא מדגיש שמסתכלים על מאיפה אתם, איך אתם מדברים ואיך אתם נראים.
- חצי שנה בלי עבודה, והוא לא מייפה את זה. הוא מילא אותה בהליכות ברגל ברחבי העיר ובנסיעות בתוך גרמניה, עד שהגיע הרגע שבו היה צריך להתחיל לשלם שכר דירה.
- עבודה שנגמרת היא לא תמיד סימן שעשיתם משהו לא בסדר. ב-PayPal פיטרו את כל הצוות והציעו לדניאל לעבור למשרדים בתל אביב, והוא סירב. ב-Klarna הוא החזיק חודש לפני שפוטר. בשתי הפעמים ההמשך הגיע ממקום אחר.
- תעודת שפה היא הוכחה שימושית. כשפרסם את שירותי התרגום שלו בקבוצות של ישראלים ברחבי גרמניה, דניאל ציין שיש לו תעודות C1 ו-C2 ממכון גתה. מאז הוא מלווה אנשים לבתי ספר ומתרגם מסמכי Anmeldung, דמי אבטלה וחוזים.
- יש ישראלים בכל עיר. זו התובנה המעשית שלו: לכל עיר גרמנית שתחשבו עליה יש קבוצה של ישראלים, וזו נקודת הפתיחה לכל דבר, מעבודה ועד עזרה בירוקרטית.
- שיחות פוליטיות יגיעו אליכם. דניאל מספר שאנשים ממהרים להצהיר איפה הם עומדים ברגע שהם שומעים מאיפה הוא, וזה קרה לו גם בדייטים. אמיר מתאר רגע שבו קפא לפני שאמר "אמיר, ישראל" בסבב היכרות.
- גם אחרי שמונה שנים אפשר עדיין לשאול איפה הבית. דניאל נהנה מהחיים בברלין, אוהב את העבודה שלו, את החברים ואת מה שהעיר מאפשרת לו, אבל אומר שעדיין יש בו תחושה שזה לא באמת "שלו". עכשיו, כשהוא חושב על זוגיות, ילדים ומשפחה, השאלה אם להישאר בברלין או לחזור לישראל הפכה לממשית יותר.
הדברים בפרק מבוססים על הניסיון האישי של דניאל ואינם מהווים ייעוץ מקצועי או מידע רשמי. מומלץ לאמת מידע מול המקורות הרשמיים או מול איש מקצוע.
