על מה דיברנו
גיא עציון הגיע לגרמניה ב-2013 כמעט במקרה, כדי לעבוד בעגלות בדרזדן. משם הוא למד גרמנית, עבר לברלין ללמוד קולנוע, עבד שנים בהפקות טלוויזיה, ולאחרונה עשה הסבת מקצוע לעריכת וידאו. אחרי 13 שנים בגרמניה, שבהן בנה כאן קריירה, חברויות וחיים שלמים, הוא החליט שהגיע הזמן לחזור לישראל. דיברנו על איך מתחילים חיים במדינה שלא תכננתם להגיע אליה, על השפה, העבודה והתחושה של בית, ועל השאלה איך יודעים שהגיע הזמן לשנות שוב כיוון.
בפרק הזה תקבלו תשובות ל־
- איך מגיעים לגרמניה בלי לדעת גרמנית ובלי להכיר את המדינה?
- איך עוברים מעבודה בעגלות ללימודים ולקריירה מקצועית בגרמניה?
- כמה זמן לוקח להרגיש בבית בגרמניה?
- איך יודעים שהגיע הזמן לחזור לישראל?
- האם חזרה לישראל אחרי שנים בחו"ל היא כישלון?
שלושה דברים שלמדנו מגיא
- לא חייבים לדעת מה רוצים לעשות בגיל 23. גיא הגיע לגרמניה בלי תוכנית ברורה, אחרי הצבא וטיול בדרום אמריקה. העגלות היו הדרך הראשונה שלו להיכנס לגרמניה, ומשם הוא המשיך ללימודי גרמנית, לימודי קולנוע ולעבודה בהפקות. גם היום, אחרי הסבת מקצוע לעריכת וידאו, הוא עדיין בודק לאיזה כיוון מקצועי הוא רוצה ללכת.
- שפה לומדים אחרת כשאין ברירה. גיא הגיע לדרזדן בלי לדעת גרמנית ונאלץ להשתמש בשפה מהרגע הראשון בעבודה. בהמשך למד גרמנית באופן אינטנסיבי במשך שנה כדי שיוכל ללמוד בגרמניה. ועדיין, אחרי 13 שנים, הוא אומר שיש מצבים שבהם הוא לא מבין דיאלקטים או שיחות בטלפון.
- אפשר להרגיש בבית ועדיין לבחור לעזוב. גיא מספר שהיו שנים שבהן גרמניה הרגישה לו כמו בית. היו לו עבודה, זוגיות, חברים ודירה שאהב. בשלב מסוים הוא הרגיש שהחיים שבנה כאן כבר לא מספיקים לו, ובביקור בישראל שהתחיל בסוף מאי והפך לחודשיים בגלל המלחמה עם איראן, משהו בתחושת השייכות שלו לישראל השתנה.
הדברים נאמרו מניסיון אישי בפרק. זה לא ייעוץ ולא מידע רשמי. למידע מאומת ראו את המדריכים המקושרים למטה.
מה כדאי לדעת לפני שמתחילים
- המסלול של גיא התאפשר בזכות דרכון גרמני. הוא הגיע עם דרכון גרמני מהמשפחה, ולכן לא נדרש לו להסדיר ויזה כדי לעבוד ולהישאר בגרמניה. זה גם אפשר לו לקבל מימון לקורס גרמנית ולהישאר במדינה לצורך לימודים.
- העיר הראשונה לא חייבת להיות העיר שבה תישארו. גיא התחיל בדרזדן, למד שם גרמנית וחי שם כמה שנים, ורק אחר כך עבר לברלין ללימודי קולנוע.
- לימודים יכולים להיות דרך לבנות חיים בעיר חדשה. גיא הכיר חלק משמעותי מהמעגל החברתי שלו דרך הלימודים, והמסגרת עזרה לו להשתלב בברלין.
- קורס גרמנית אינטנסיבי יכול להפוך את השפה למסגרת של ממש. גיא למד במשך שנה, חמישה ימים בשבוע, משמונה בבוקר עד אחת או שתיים בצהריים. הקורס היה מסובסד במסגרת הזכויות שהיו לו כבעל דרכון גרמני, והוא קיבל גם תקציב שאפשר לו להתמקד בלימודים.
- ברלין לא מייצגת את כל גרמניה. גיא מתאר הבדל גדול בין ברלין לדרזדן, במיוחד בכל הנוגע לשימוש באנגלית ולסביבה הבינלאומית.
- גם אחרי לימודים ועבודה בגרמנית, השפה לא בהכרח מרגישה טבעית. גיא מספר שגם אחרי שנים במדינה יש מצבים שבהם הוא מתקשה להבין דיאלקטים או שיחות טלפון.
- "אין כסף בקולנוע" לא בהכרח נכון. לפני שלמד קולנוע, גיא חשב שאין בתחום מספיק כסף ושלא ימצא עבודה. בדיעבד, אחרי שעבד בהפקות בגרמניה, הוא אומר שהמחשבה הזו הייתה מיתוס.
- להרגיש בבית יכול לקחת זמן. גיא אומר שלפעמים הדברים מסתדרים רק אחרי חמש שנים. מבחינתו, רק אחרי שסיים את הלימודים באוניברסיטה התחילה להופיע התחושה שגרמניה יכולה להיות הבית שלו.
- חזרה היא לא בהכרח כישלון. גיא מספר שהוא שאל את עצמו בדיוק את זה, והתשובה שלו היא לא. ההחלטה לחזור נולדה מההבנה שהצרכים שלו השתנו, ולא מכך שהשנים בגרמניה היו טעות. הוא מדגיש שמעולם לא עזב את ישראל בגלל קושי או מצב ביטחוני.
