פרק 8: רילוקיישן במצב הישרדות - מה עובר עלינו?

על מה דיברנו

עומר הוא מאמן ודוקטור ללימודי תרבות, שעובר הכשרה בפסיכותרפיה מבוססת גוף-נפש ומלווה אנשים בחיים בחו״ל. הפרק הזה מסביר למה מעבר למדינה חדשה מרגיש פיזית קשה גם כשבחרנו בו, ומה בכלל אפשר לעשות עם זה.

בפרק הזה תקבלו תשובות ל־

• למה מעבר שבחרת בו מרגיש לגוף כמו סכנה?
• אילו סימנים מעידים שאתה במצב הישרדות בלי לשים לב?
• למה הימנעות היא תגובה ולא בחירה, וכיצד היא נראית ביומיום?
• מה בפועל אפשר לעשות כדי להיטיב עם המערכת הזאת?

שלושה דברים שלמדנו מעומר

1. המערכת לא יודעת שבחרתם בזה. עומר מסביר שברילוקיישן אנחנו יוצאים מהאוטומט: פתאום צריך לחשוב איך מגיעים לסופר ומה אומרים בקופה. הגוף קורא את חוסר המוכרוּת כסכנה ומגיב באותו מנגנון שנועד לאריה בסוואנה, גם כשהמעבר היה רצון עמוק.
2. הסכנה כאן היא כרונית. בסוואנה הסכנה הייתה קצרה, והפעולה הפיזית ניקתה את הורמוני הלחץ. חוסר ודאות בירוקרטית נמשך לאורך זמן ואי אפשר לברוח ממנו או להילחם בו, ולכן הוא נשאר בגוף. עומר מונה סימנים: בעיות עיכול, נדודי שינה, כאבי ראש, קושי להתרכז, קימה עייפה אחרי שינה טובה, חוסר סבלנות ושבריריות רגשית.
3. הימנעות היא תגובה, לא בחירה. כשאמיר סיפר שלפעמים הוא לא יוצא לסופר כי אין לו כוח לגרמנית, עומר זיהה בזה אסטרטגיית הישרדות. הוא מרחיב את זה גם למי שגר כאן שנים בלי ללמוד את השפה, ולתוקפנות כלפי המקומיים: לדבריו זו תגובה שמבוססת על כאב.

מה כדאי לדעת לפני שמתחילים

• משאבים קודמים לכל. עומר קורא כך לכל מה שעושה לנו טוב: שינה, אוכל, עבודה יציבה, בילויים וקשרים. ככל שיש יותר מהם, רשת הביטחון רחבה יותר.
• מעגל חברתי הוא לא מותרות. עומר אומר שבלעדיו פשוט אי אפשר לשרוד מעבר לחו״ל, ושזה גם הדבר הכי קשה להשגה. אמיר מספר שהמעגל שיצר החליף אצלו את הליווי שחשב לקחת.
• להכיל את הטוב זה תרגול. עומר אומר שהמערכת מוטה לשלילי, ומזכיר שלפי מחקרים היחס הוא בערך חמש חוויות חיוביות מול אחת שלילית. הוא מדגיש שלא מספיק שהדברים הטובים יקרו, הם צריכים להירשם.
• "הכל בסדר" לא עובד כשהכל לא בסדר. עומר מזהיר מפני פסיכולוגיה חיובית שמכחישה את החוויה, ומציע במקומה להכיר במה שקורה: אני שומע אותך, אני מרגיש אותך.
• מיינדפולנס הוא שימת לב, לא הרגעה. עומר אומר שרוב האנשים עושים את זה הפוך ומנסים להירגע. ההרגעה, לדבריו, היא תוצר לוואי של התבוננות במה שעולה, כולל בחלקים הלא נעימים.
• כיווץ שנשאר יום שלם הוא סימן ולא רעש. עומר אומר שהנטייה לחכות שזה יעבור לא עובדת, כי הדברים האלה נערמים במקום לחלוף.
• הורים חווים בושה כפולה. עומר מתאר מי שמרגיש שהוא לא מסוגל להתמודד כמו שהתמודד בישראל, ובמקביל רואה את הילדים שלו מתחילים להתבייש בו. הוא אומר שזו חוויה קשה מאוד שכולנו חווים בדרך כזו או אחרת.
• זבנג וגמרנו לא קיים, לא בליווי ולא בגרמנית. עומר, שהוא גם מורה לגרמנית, אומר שהוא לא מבטיח לאף אחד ידיעת שפה בשלושה חודשים.

הדברים בפרק מבוססים על הניסיון האישי של עומר ואינם מהווים ייעוץ מקצועי או מידע רשמי. זו שיחה על תובנות ולא ייעוץ רפואי או טיפולי. מומלץ לאמת מידע מול המקורות הרשמיים או מול איש מקצוע.