ניתוחים ובתי חולים בגרמניה – הזכויות, העלויות והשיקום

הדרך לניתוח – ומלכודת בחירת בית החולים

המסלול: רופא משפחה או מומחה ← Einweisung (הפניה לאשפוז) ← בית חולים. בהפניה הרופא/ה בדרך כלל נוקב/ת בשני בתי החולים הקרובים שמסוגלים לבצע את הטיפול (סעיף 73(4) ל-SGB V). ⭐ ושימו לב שאין כאן "שער" של רופא/ת משפחה: החוק נותן בחירה חופשית בין כל רופאי ורופאות הקופות (סעיף 76(1) ל-SGB V), ולרוב המומחים אפשר לפנות ישירות. שני סייגים אמיתיים: שבע התמחויות עובדות רק בהפניה – מעבדה, מיקרוביולוגיה, רפואה גרעינית, פתולוגיה, רדיולוגיה, רדיותרפיה ורפואת עירויים; ומי שנרשמו מרצון למודל רופא/ת המשפחה (Hausarztmodell) התחייבו להגיע למומחה דרכו, למעט רפואת נשים, רפואת עיניים ורפואת ילדים. ומעבר בין רופאים באמצע רבעון: לשון החוק היא שעל המבוטחים להחליף רופא/ה בתוך רבעון קלנדרי "רק כשקיימת סיבה חשובה" (סעיף 76(3) משפט ראשון) – הוראת "אמור" (sollen) ולא איסור, ובלי סנקציה בסעיף. מה שכן נושא מחיר הוא בחירת רופא/ה שאינו/ה מהקרובים בלי סיבה מחייבת, ואז ההפרש עליכם (סעיף 76(2)).

יש בחירה חופשית? כן – אבל עם מלכודת כספית. מותר לכם לבחור בית חולים אחר, ובלבד שהוא מורשה לטפל במבוטחי קופות. אבל אם בחרתם באחר בלי "סיבה מכריחה" – הקופה רשאית לדרוש שתישאו בעלויות העודפות: נסיעות לבית חולים רחוק יותר, או עלות מרפאה פרטית.

⭐ ופה יש טיפ שאף אחד לא נותן: שימו לב לניסוח החוק – סעיף 39(2) ל-SGB V אומר שהקופה רשאית להטיל עליכם את העלויות העודפות, לא שהיא חייבת, כלומר יש כאן שיקול דעת. ולכן, אם אתם שוקלים בית חולים שאינו זה שנרשם בהפניה, בקשו מהקופה אישור בכתב מראש, לפני האשפוז. תשובה בעל פה בטלפון לא תעזור לכם כשיגיע החשבון. ראו ביטוח בריאות.

⭐ ומה שמגיע לכם לפני שאתם חותמים. מאז 2013 זכויות המטופל כתובות בקוד האזרחי עצמו (סעיפים 630a–630h ל-BGB), והראשונה שבהן היא המשפט הכי שימושי בגרמניה לדובר/ת עברית: לפי סעיף 630e(2), שיחת ההסבר לפני הסכמה חייבת להיות בעל פה, מוקדמת מספיק כדי שתוכלו לשקול בנחת, ו"מובנת למטופל". מותר לכם לבקש הסבר נוסף, להביא מלווה, ולבקש לדחות את החתימה – ומגיעים לכם העתקים של המסמכים שחתמתם עליהם בהקשר ההסבר וההסכמה (סעיף 630e(2) משפט אחרון). (יש חריגים, למשל טיפול שאינו סובל דיחוי.) ⚠️ אבל אף גורם לא משלם על מתורגמן/ית רפואי/ת. בית הדין הסוציאלי המחוזי של נידרזקסן-ברמן קבע ב-23 בינואר 2018 (תיק L 4 KR 147/14) שעלויות תרגום אינן שירות של קופת החולים; זו הלכה מנחה ולא ערובה, אבל זו הפרקטיקה, והחריג היחיד הקבוע בחוק הוא שפת סימנים (סעיף 17(2) ל-SGB I). המסקנה המעשית: לשיחת ההסכמה לפני ניתוח, הביאו איתכם אדם שמדבר גרמנית או תקצבו מתורגמן/ית פרטי/ת. אל תסתמכו על כך שבית החולים יסדר את זה.

⭐ Zweitmeinung – זכות חוקית לחוות דעת שנייה

זו זכות שקיימת בחוק (סעיף 27b ל-SGB V) ושרוב הישראלים לא יודעים עליה. לגבי הליכים מתוכננים מרשימה שקובע ה-G-BA, מגיעה לכם חוות דעת שנייה עצמאית, על חשבון הקופה. ברשימה 13 הליכים שבתוקף נכון לאוגוסט 2026 (הנחיית חוות הדעת השנייה, נוסח 21.8.2025, בתוקף מ-13.11.2025), והחוק אומר שעל ה-G-BA לקבוע ככלל לפחות שני הליכים נוספים בשנה (סעיף 27b(2)). ⭐ ויש כבר הליך ארבעה-עשר בדרך: ב-20 באוגוסט 2026 החליט ה-G-BA לצרף לרשימה צנתור לב שמאלי טרנס-עורקי, עם או בלי הרחבת עורקים כליליים. ההחלטה ממתינה לבדיקת משרד הבריאות ולפרסום ב-Bundesanzeiger, ולפי ה-G-BA רופאים ורופאות יוכלו לבקש הרשאה לתת את חוות הדעת הזאת מ-1 באפריל 2027 – אז אם ההליך שלכם אינו ברשימה היום, שווה לבדוק שוב:

• קטיעה בכף רגל סוכרתית · מפרצת אבי העורק · ניתוחי עורק התרדמה
• ניתוחי עמוד שדרה · כריתת שקדים · ארתרוסקופיה של הכתף
• החלפת מפרק ירך · תותב ברך · כריתת כיס מרה · כריתת רחם
• סרטן ערמונית מוגבל · קוצב לב או דפיברילטור · בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של הלב באמצעות צנתר וצריבות (אבלציות) בלב

המטרה מוגדרת בחדות: חוות דעת ניטרלית שבודקת אם ההליך נחוץ, ואילו חלופות מונעות את ההתערבות. הרופאים שנותנים חוות דעת שנייה חייבים לעמוד בדרישות הכשרה ולהיות נטולי ניגוד עניינים. את המרשם למציאתם אפשר למצוא ב-116117.de, והרופא/ה שממליץ/ה על ההליך חייב/ת ליידע אתכם על הזכות ככלל לפחות עשרה ימי עבודה לפני ההליך המתוכנן, ובהליכים שה-G-BA יגדיר כמחייבים – לפחות 15 ימי עבודה (סעיף 27b(6) ל-SGB V, בנוסח שנכנס לתוקף ב-30 ביולי 2026). שימו לב שאלה ימי עבודה ולא ימים קלנדריים. ואת חוות הדעת השנייה אסור שייתן הרופא/ה או המוסד שאמורים לבצע את ההליך (סעיף 27b(1)), והקופה נושאת בעלות ריכוז המסמכים הרפואיים שתצטרכו. הרבה קופות מציעות את זה גם להליכים נוספים מעבר ל-13.

⚠️ ומה שמשתנה ב-2027: בחלק מההליכים – הראשון ייקבע עד 31 במרץ 2027 – חוות הדעת השנייה תהפוך לתנאי לתשלום. אם לא יימצא אצל הרופא/ה אישור על חוות דעת שנייה לפני ההליך, הוא/היא מאבד/ת את זכות התשלום מהקופה, והחוק מחייב אותו/ה ליידע אתכם מראש שבמצב כזה העלות תיפול עליכם (סעיפים 27b(3) ו-27b(6) ל-SGB V).

ציבורי מול פרטי בבית חולים – נוחות, לא רפואה

זו כנראה השאלה הכי נפוצה, ויש לה תשובה נקייה.

"שירותי בית חולים כלליים" פירושם טיפול על ידי הרופא התורן – וזה בסיס הרפואה שכולם מקבלים. ה-Wahlleistungen (תוספות לבחירה) מוגדרות בחוק כשירותים שאינם חלק מהשירותים הכלליים, ובעיקר: טיפול אישי על ידי הרופא הבכיר (Chefarztbehandlung) ולינה בחדר יחיד או זוגי.

וכל אחד יכול לקנות אותן, בלי קשר לביטוח – מבוטח ציבורי פשוט משלם בעצמו או דרך ביטוח משלים, ותעריפי ביטוח פרטי לרוב כוללים אותן. כלומר החלוקה כאן היא מי משלם, לא מי זכאי.

והמסגור המכריע נמצא בהצדקה הרשמית של הלינה כתוספת: המסגור נמצא בחוק עצמו: תוספות לבחירה מוגדרות כשירותים שאינם השירותים הכלליים (סעיף 17(1) ל-KHEntgG), ו"שירותים כלליים" הם אלה הנחוצים רפואית במקרה הקונקרטי (סעיף 2(2) ל-KHEntgG). מכאן נובע ישירות שמה שנחוץ רפואית אינו יכול להימכר כתוספת. ⚠️ ואת הניסוח שמסתובב, על שיפור "התנאים להחלמה באמצעות יותר שקט וטיפול לא-רפואי טוב יותר", לא אימתנו כלשון רשמית של מחוקק; המקור היחיד שאיתרנו לו הוא אתר של איגוד המבטחים הפרטיים. לא-רפואי. כלומר: מבוטח ציבורי לא מקבל רפואה גרועה יותר – הוא מקבל פחות נוחות, ולא בהכרח את המנתח הבכיר.

⭐ ושלוש הגנות שכדאי להכיר לפני שחותמים בדלפק הקבלה (סעיף 17 ל-KHEntgG): התוספות לבחירה נקבעות בהסכם לפני שהן ניתנות – בכתב, או ב-Textform אם קיבלתם מראש מידע מפורט על התעריפים ועל תוכן השירות; הסכם שלא נערך כך פגום, ואם קיבלתם חשבון בלי זה – ערערו. "טיפול על ידי הרופא/ה הבכיר/ה" אינו הבטחה שהמנתח/ת הבכיר/ה ינתח אתכם: ההסכם חל על כל רופאי בית החולים המעורבים בטיפולכם שרשאים לחייב בנפרד (סעיף 17(3)) – זו שרשרת חיוב, לא רופא אחד. ⭐ ואסור להתנות הסכם על חדר יחיד בהסכם על תוספות אחרות (סעיף 17(4)): אם מציעים לכם "חדר פרטי ורופא/ה בכיר/ה" כחבילה אחת על טופס אחד, מותר לכם לקחת רק את החדר. באשפוז של שבועיים זה הפרש בן ארבע ספרות.

⭐ ונקודת הגנה שכדאי להכיר: אם חדר יחיד או טיפול על ידי בכיר הם בהתוויה רפואית – אסור לבית החולים לחייב עליהם כתוספת בתשלום. ואין "מחיר ממוצע" לחדר יחיד: סעיף 17(1) ל-KHEntgG משאיר את התעריף להסכם מול בית החולים הספציפי, ובלבד שאינו עומד ביחס בלתי סביר לשירות. את המספר שלכם תראו בטופס התוספות של אותו בית חולים, וחייבים למסור לכם אותו בכתב לפני שאתם חותמים.

⭐ ואם הביטוח שלכם עדיין לא סגור, יש לכם זכות לדעת מראש כמה זה יעלה. סעיף 630c(3) ל-BGB מחייב את הצד המטפל, כשידוע לו – או שיש לכך סימנים מספיקים – שכיסוי מלא של העלויות על ידי צד שלישי אינו מובטח, ליידע אתכם בכתב (Textform) לפני תחילת הטיפול על העלות הצפויה. זה בדיוק המצב של מי שנמצא/ת בחלון שבין הנחיתה לבין תחילת החברות בקופה, על פוליסת ביניים, או עם החלטת קופה שטרם הגיעה. אמרו את זה בקבלה: "הביטוח שלי עדיין לא מאושר, אני מבקש/ת אומדן עלות בכתב לפני שמתחילים". זה הופך חשבון פתוח לאומדן שאפשר לפעול לפיו. (הסעיף מחייב יידוע בכתב, לא חתימה על הסכם; דרישות צורה מחמירות יותר מכוח הוראות אחרות ממשיכות לחול.) ראו ביטוח בריאות זמני.

⚠️ ההשתתפות העצמית – 10€ היום, ועולה ב-50%

• בתוקף עכשיו (2026): 10€ ליום, מקסימום 28 ימים בשנה קלנדרית – כלומר עד 280€ בשנה.
• פטורים: מתחת לגיל 18 – אין השתתפות בכלל. טיפול הקשור להריון וללידה – פטור, כי לפי סעיפים 24c ו-24f ל-SGB V לידה והאשפוז סביבה הם סוג שירות נפרד ואינם נכנסים למשטר ההשתתפות של סעיף 39(4). ⭐ ומה שלא עולה כלום בכלל: הביקור עצמו אצל רופא/ת משפחה, אצל מומחה/ית או אצל רופא/ת שיניים. אגרת הביקור (Praxisgebühr) של 10€ לרבעון בוטלה ב-1 בינואר 2013 ואינה קיימת יותר – ההשתתפויות העצמיות בגרמניה נוגעות לתרופות, לאשפוז, לנסיעות ולטיפולים, לא לכניסה למרפאה.

⭐ ורשת ביטחון שישראלים לא יודעים שקיימת – Belastungsgrenze: סך כל ההשתתפויות העצמיות שלכם בשנה מוגבל ל-2% מההכנסה הברוטו השנתית של משק הבית, או ל-1% למי שמוכר/ת כחולה כרוני/ת קשה (סעיף 62 ל-SGB V). ⚠️ וזו הגדרה משפטית צרה ולא "כל מחלה כרונית": ההגדרה עצמה אינה יושבת בסעיף 62: סעיף 62(1) משפט 8 מפנה אותה לתקנון ה-G-BA (Chroniker-Richtlinie, בתוקף מ-6.3.2018), ושם נדרש טיפול באותה מחלה חמורה לפחות פעם ברבעון במשך שנה, ובנוסף אחד משלושה – דרגת סיעוד 3 עד 5, נכות או ירידה בכושר השתכרות של 60% לפחות, או צורך בטיפול רציף שבלעדיו צפויה החמרה חמורה. הקופה היא שקובעת, אז שאלו אותה בכתב לפני שאתם בונים על 1%. זה מחושב מחדש כל שנה, עם ניכויים לבן/בת זוג ולילדים. ⚠️ ופרט שנוגע במיוחד למי שהגיע/ה לגרמניה כמבוגר/ת: לילידי 2.4.1972 ואילך התקרה נשארת 2% אם לא השתתפו באופן סדיר בבדיקות המנע שבחוק לפני שהמחלה החלה – אלא אם הצטרפו לתוכנית טיפול מובנית (DMP). למי שחי מקצבאות ב-2026: 135.12€ לשנה, או 67.56€ לחולה כרוני – ⚠️ סכומים שנגזרים משיעור הצורך הבסיסי של אותה שנה ומתעדכנים איתו, ושלא אימתנו כאן מול פרסום רשמי, אז בקשו מהקופה את הסכום בכתב. כלומר אשפוז ארוך לא יכול להפיל אתכם כלכלית. ⚠️ אבל הרשת אינה נפרשת מעצמה. הקופה אינה רואה את הקבלות שלכם: אתם צריכים לתעד את כל ההשתתפויות של השנה ולהגיש אותן. שמרו כל קבלה, כולל 10€ ליום מהאשפוז – מי שגובה השתתפות עצמית חייב בחוק לתת לכם קבלה. כשהוכח שחציתם את התקרה, הקופה חייבת להנפיק לכם אישור פטור (Befreiungsbescheid) לכל יתרת השנה, ומה ששילמתם מעבר לתקרה מוחזר. הפטור חל על כל בני משק הבית המשותף.

⚠️ ומה שהתקרה לא מכסה: היא חלה על השתתפויות עצמיות בתוך סל הביטוח הציבורי בלבד. החלק שלכם בשיניים תותבות אינו נספר בה – ההפרש בין הסבסוד הקבוע (Festzuschuss) למחיר בפועל אינו "Zuzahlung" במובן החוק, ולכן אינו נספר בתקרה ואינו מוחזר. וכך גם תוספות לבחירה בבית החולים, שירותים מחוץ לסל ואובדן הכנסה. פירוט: טיפול שיניים בגרמניה.

ומה שהשתנה ב-2026: ב-10 ביולי 2026 העביר הבונדסטאג את חוק ייצוב שיעורי דמי הביטוח (319 בעד, 286 נגד, 4 נמנעים), והחוק פורסם ב-29 ביולי 2026 (BGBl. 2026 I Nr. 228). לפי הודעת משרד הבריאות עצמו, סכומי ההשתתפות והתקרות "יותאמו להתפתחות המחירים והשכר ויועלו ב-50 אחוזים" – ובמפורש, ההצמדה האוטומטית השנתית שתוכננה בהמשך בוטלה. לפי הערכת ההשפעה שבהצעת החוק, ההקלה הכוללת על מערכת הקופות היא 16.3 מיליארד יורו ב-2027 ועד 38.1 מיליארד יורו ב-2030.

⚠️ ומ-1 בינואר 2027 זה כבר לא תחזית אלא חוק. ההשתתפויות העצמיות, שלא השתנו מאז 2004, מועלות פעם אחת ב-50%. אשפוז – 15€ ליום קלנדרי במקום 10€, ותקרת 28 הימים בשנה לא השתנתה, כלומר עד 420€ בשנה במקום 280€. תרופות ואביזרים – 10% מהמחיר, מינימום 7.50€ ומקסימום 15€ במקום 5€/10€, ולעולם לא יותר ממחיר המוצר עצמו. פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפול סיעודי בבית – 10% מהעלות ועוד 15€ לכל מרשם, במקום 10€. ⚠️ זו ההשתתפות שתפגשו הכי הרבה אחרי ניתוח: פיזיותרפיה אחרי החלפת ברך או ירך היא מרשם אחרי מרשם. וההעלאה אינה מוגבלת לתרופות. שתי נקודות שכדאי לזכור: ההצמדה השנתית האוטומטית שהופיעה בהצעת הממשלה נמחקה בוועדה, כלומר זו העלאה חד-פעמית ולא מנגנון מתגלגל; ותקרת ההשתתפות השנתית (2%, או 1% לחולים כרוניים קשים) נשארת ללא שינוי.

⭐ Entlassmanagement – זכות שכמעט אף אחד לא מכיר

לפי סעיף 39 ל-SGB V, טיפול בבית חולים כולל ניהול שחרור שתומך במעבר לטיפול שאחרי – ולמבוטח יש תביעה אכיפה נגד הקופה לקבל סיוע בזה. מכתב השחרור (Entlassbrief) הוא רכיב חובה – הוא קבוע בהסכם המסגרת שנכרת מכוח סעיף 39(1a), ולא בלשון הסעיף עצמו.

⭐ והתיק הרפואי שלכם הוא שלכם. סעיף 630g(1) ל-BGB: לפי דרישה יש לאפשר לכם עיון מיידי בתיק המלא, ואתם רשאים לדרוש העתקים – כולל אלקטרוניים – וההעתק הראשון ניתן בחינם. זה כולל צילומים, פרוטוקול ניתוח ומכתב שחרור, ושימושי גם לחוות דעת שנייה וגם אם תמשיכו טיפול במקום אחר, בישראל או בכל מקום. ⚠️ מה בדיוק נדרש כדי שמסמכים גרמניים יתקבלו במערכת בריאות אחרת – אין לנו לכך מקור מוסמך, ולא נמציא. (סירוב אפשרי רק מטעמים טיפוליים כבדי משקל או מזכויות של צד שלישי, וצריך לנמק אותו.) ⭐ ונטל ההוכחה: אם התעורר ויכוח על ההסבר שקיבלתם לפני ההסכמה, הצד המטפל הוא שצריך להוכיח שההסבר ניתן כדין (סעיף 630h(2) משפט ראשון). ⚠️ אבל קראו גם את המשפט השני של אותו סעיף קטן: גם כשההסבר לא עמד בדרישות, הצד המטפל רשאי לטעון שהייתם מסכימים להליך גם אילו קיבלתם הסבר תקין כדין. כלומר נטל ההוכחה עובר אליהם, וזה שווה הרבה, אבל זה לא ניצחון אוטומטי; ואם הייתה טעות טיפולית חמורה שמסוגלת עקרונית לגרום לנזק מהסוג שנגרם, החוק מניח שהיא זו שגרמה לו (סעיף 630h(5)).

ופה נמצא הפרט הכי מעשי: בשחרור, בית החולים עצמו רשאי לרשום המשך טיפול – והכללים שונים לפי סוג השירות (סעיף 39(1a) ל-SGB V). תרופות – אריזה אחת בגודל הקטן ביותר, ולא אספקה לשבוע. פיזיותרפיה, אביזרים, חבישות וטיפול סיעודי בבית – עד 7 ימים. אישור מחלה (AU) – עד 7 ימים אחרי השחרור. ⚠️ כלומר אל תתכננו שבוע של משככי כאבים מבית החולים: קבעו תור לרופא/ת המשפחה עוד לפני השחרור. ואישור המחלה שבית החולים מנפיק מכסה 7 ימים לכל היותר – אחריהם האחריות עליכם. אם לא הציעו לכם – תבקשו. ⚠️ ותנאי שקל לפספס: ניהול השחרור כולו מותנה בהסכמה שלכם מראש, בכתב או באופן אלקטרוני, אחרי שקיבלתם הסבר. אם לא חתמתם – ויתרתם על כל הזכויות שבפסקה הזאת. אז אם הטופס בגרמנית ולא הבנתם אותו, בקשו הסבר לפני שאתם מסרבים לחתום.

⭐ ושעון עצר שרץ לטובתכם – סעיף 13(3a) ל-SGB V. הגשתם לקופה בקשה לאישור הליך, תרופה או אביזר? לקופה יש שלושה שבועות להכריע, או חמישה שבועות אם ביקשה חוות דעת מהשירות הרפואי (Medizinischer Dienst). חרגה מהמועד ולא הודיעה לכם בכתב על סיבה מספקת לעיכוב – השירות נחשב מאושר בתום המועד. שמרו את תאריך ההגשה: זה התאריך שממנו סופרים. ובנוסף, סעיף 13(3) מקנה החזר הוצאות אם הקופה לא סיפקה בזמן טיפול שאינו סובל דיחוי, או סירבה שלא כדין ונאלצתם לשלם בעצמכם. ⚠️ ולבקשות שיקום חלים כללים אחרים לגמרי (סעיפים 14–24 ל-SGB IX): שם המנגנון הוא בירור סמכות בין הגופים, והגוף שקיבל את הבקשה מעביר אותה תוך שבועיים לגוף המוסמך. אל תספרו שלושה שבועות על בקשת שיקום.

⭐ שיקום (Reha) – הלם התרבות האמיתי

אם הורגלתם למערכת שבה אחרי אשפוז חוזרים הביתה וההמשך באחריותכם, השלב הזה יפתיע אתכם. אין לנו מקור מוסמך להשוואה בין המערכות, אז נתאר כאן רק את מה שגרמניה נותנת.

AHB (Anschlussheilbehandlung) הוא שיקום רפואי שמתחיל מיד אחרי אשפוז, או בפער קצר (בדרך כלל עד 14 יום) – באשפוז או אמבולטורי. זו לא הטבה מיוחדת; זו זכות מבנית.

ומי משלם – הכלל שמכריע הכול:

• ביטוח הפנסיה (Deutsche Rentenversicherung) משלם לעובדים – למי ששילם דמי פנסיה לפחות 6 חודשים בשנתיים שקדמו לבקשה. זה המקרה הרגיל של ישראלי/ת מועסק/ת בברלין. ⭐ ויש מסלולים נוספים בסעיף 11 ל-SGB VI: אכשרה של 15 שנה, קצבת אי-כושר, וגם מי שהתחיל/ה עבודה מבוטחת בתוך שנתיים מסיום הכשרה מקצועית או לימודים והמשיך/ה לעבוד עד הגשת הבקשה – שם אין דרישת שישה חודשים בכלל, וזה פרופיל נפוץ של מי שהגיע/ה לגרמניה לעבודה ראשונה.
• קופת החולים משלמת לגמלאים, כשהמטרה היא ייצוב הבריאות – וגם למי שאף גוף ביטוח סוציאלי אחר אינו מוסמך לגביו/ה, למשל מי שהגיע/ה זה עתה ועדיין אינו/ה עומד/ת באף מסלול של ה-DRV (סעיף 40(4) ל-SGB V). זה משנה גם את כתובת הבקשה וגם את תקרת ימי ההשתתפות העצמית.

וזה החלק הזר לחלוטין: ביטוח הפנסיה שלכם – לא ביטוח הבריאות – בדרך כלל משלם על השיקום שאחרי הניתוח. ההיגיון הוא שיקום כושר ההשתכרות, לא טיפול במחלה. ראו פנסיה בגרמניה – מדריך למתחילים.

⚠️ ומקרה שלישי שמשנה הכול: תאונת עבודה. אם הפציעה קרתה בעבודה או בדרך אליה וממנה, לא קופת החולים ולא ביטוח הפנסיה הם המשלמים – אלא ביטוח התאונות הסטטוטורי (Berufsgenossenschaft או Unfallkasse). סעיף 40(4) ל-SGB V מכפיף את הקופה לכל גוף ביטוח סוציאלי אחר שיכול לספק את השירות, וההשתתפויות העצמיות של הביטוח הציבורי אינן חלות שם. זה משנה מי מאשר את הטיפול ואת השיקום. אם הפציעה קשורה לעבודה – אמרו את זה במפורש כבר בקבלה בבית החולים, ועדכנו את המעסיק.

ואיך מבקשים? באופן מרגיע – בית החולים קובע אם יש צורך ב-AHB, והשירות הסוציאלי שלו (Sozialdienst) עוזר להגיש את הבקשה. אתם לא צריכים לגלות את זה לבד. אבל לדעת לשאול את ה-Sozialdienst – זה הטיפ המעשי. וההשתתפות העצמית? 10€ ליום (נכון ל-2026; מ-1 בינואר 2027 – 15€), ומספר הימים תלוי במי שמממן. כשביטוח הפנסיה (DRV) מממן שיקום בהמשך לאשפוז – עד 14 ימים בשנה קלנדרית (סעיף 32 ל-SGB VI); בשיקום באשפוז שאינו בהמשך לאשפוז ה-DRV מפרסם תקרה של עד 42 ימים (מאתר ה-DRV, לא מלשון החוק; החוק מבחין בין שיקום רגיל לפי סעיף 32(1) משפט 1, המפנה לסעיף 40(5) ל-SGB V, לבין שיקום בהמשך לאשפוז לפי משפט 2). כשקופת החולים מממנת – עד 28 ימים בשנה קלנדרית, וכאן החוק קובע במפורש שימי אשפוז ששילמתם עליהם באותה שנה, וגם תשלומים ל-DRV, נזקפים לזכותכם (סעיף 40(6) ל-SGB V). אז את השאלה הזאת מפנים לגורם שמממן – ברוב המקרים ה-DRV, לא הקופה.

⭐ ושתי הקלות ששוות כסף. בשיקום אמבולטורי דרך ביטוח הפנסיה אין השתתפות עצמית בכלל – ההשתתפות נדרשת רק בשיקום באשפוז, הכולל לינה וכלכלה (סעיף 32(1) ל-SGB VI). בשיקום אמבולטורי דרך קופת החולים כן נגבים 10€ ליום (2026). ובנוסף, ה-DRV פוטר לגמרי מי שטרם מלאו לו/ה 18, ומקבלי ומקבלות Übergangsgeld – אבל רק כשה-Übergangsgeld מוגבל לפי סעיף 66(1) ל-SGB IX, וזה הסייג שכתוב בגוף סעיף 32(3), ורשאי לוותר על ההשתתפות כשהיא מעמסה בלתי סבירה – מגישים בטופס נפרד. יש גם טבלת סכומים מופחתים, אבל היא פתוחה רק למשקי בית שבהם ילדים הזכאים לקצבת ילדים, או במקרים של הכרה בסיעוד. בקשו את הטופס מה-Sozialdienst יחד עם בקשת השיקום.

מחלה סביב ניתוח – וה-70% שהם חצי סיפור

• המעסיק ממשיך לשלם משכורת מלאה ב-6 השבועות הראשונים של אי-כושר – אבל רק אחרי ארבעה שבועות של יחסי עבודה רצופים (סעיף 3(3) ל-EFZG), הנספרים מתחילת יחסי העבודה. ⚠️ זו נקודה קריטית ברילוקיישן: מי שנזקק/ת לניתוח בחודש הראשון בעבודה חדשה בגרמניה אינו/ה מקבל/ת המשך שכר מהמעסיק כלל, ובמקום זה משלמת הקופה Krankengeld כבר מההתחלה – מיום תחילת האשפוז או מהיום שנקבע אי-הכושר (סעיף 46 ל-SGB V) – כלומר כ-70%, לא 100%. אם אתם מתזמנים ניתוח מתוכנן סביב תאריך תחילת עבודה, זה ההפרש שכדאי לחשב מראש.
• מעבר לכך מתחיל Krankengeld מהקופה – כשהמחלה נמשכת יותר מ-6 שבועות מאותה סיבה.

⚠️ והתנאי שקל לפספס: כל השרשרת הזאת – שישה שבועות על חשבון המעסיק ואחר כך Krankengeld – מניחה שאתם שכירים. עצמאים, פרילנסרים וחברי KSK המבוטחים בקופה מרצון נמצאים במצב אחר: מי שלא בחר/ה בזכאות לדמי מחלה אינו/ה מקבל/ת אותם כלל, ומי שכן בחר/ה מקבל/ת אותם רק מהשבוע השביעי לאי-הכושר (סעיף 46 משפט 4 ל-SGB V). ⭐ ולחברי וחברות KSK יש קיצור דרך שכתוב במשפט שמיד אחריו: מי שבחר/ה בתעריף בחירה של הקופה לפי סעיף 53(6) מקבל/ת דמי מחלה כבר מהמועד שקובע תקנון הקופה, ולכל המאוחר מתחילת השבוע השלישי לאי-הכושר, כלומר שבועיים על חשבונכם ולא שישה. ⚠️ שני סייגים: התעריף הזה נושא פרמיה נוספת (סעיף 53(8) קובע לו גם תקופת התחייבות של שלוש שנים), אז זה שיפור בתשלום ולא הטבה חינם. כלומר ששת השבועות הראשונים הם על חשבונכם בשני המקרים, גם בתעריף המלא. את הפער הזה סוגרים בתעריף בחירה של הקופה או בביטוח דמי מחלה פרטי (Krankentagegeld). בדקו מה בחרתם לפני שאתם קובעים תאריך לניתוח מתוכנן.

⚠️ וכאן הפרט שכולם מפספסים: Krankengeld הוא 70% מהברוטו – אבל לא יותר מ-90% מהנטו. הנמוך מבין השניים קובע. מי שאומר לכם "70%" נותן חצי מהנוסחה. ותשומת לב נוספת: הסכום עצמו הוא ברוטו – מנוכים ממנו דמי ביטוח לאומי, אז מה שנכנס בפועל לחשבון נמוך יותר שוב. התקרה ב-2026 היא 135.63€ ליום, והיא נגזרת מתקרת ההפרשות ומתעדכנת בכל ינואר. ⚠️ ומ-1 בינואר 2027 נוסף כלל חדש: אם יחסי העבודה מסתיימים באמצע תקופת אי-הכושר, מהיום שאחרי סיום העבודה ה-Krankengeld יורד ל-60% מהשכר נטו – 67% למי שיש לו/ה ילד/ה במובן סעיף 32 לפקודת מס ההכנסה, ולמי שיש לו/ה בן/בת זוג התוספת הזאת מותנית בכך ששניהם חייבים במס הכנסה בגרמניה על מלוא הכנסתם ואינם חיים בנפרד דרך קבע – ולא לפי הנוסחה הרגילה (סעיף 47(2a) ל-SGB V). זה נוגע במיוחד למי שעל חוזה קצוב או בתקופת ניסיון. ⭐ ומ-1 בינואר 2028 ייכנס לתוקף מנגנון של אי-כושר חלקי (25%, 50% או 75%) עם Krankengeld חלקי לצידו, לפי סעיף 44c החדש ל-SGB V. שלושה תנאים מצטברים: מחלה שאינה קלה, כלומר כזו שלפי הערכה רפואית צפויה להביא לאי-כושר של יותר מארבעה שבועות; קביעה של הרופא/ה המטפל/ת בהסכמתכם; והסכמת המעסיק, שיש לו שבעה ימים קלנדריים להשיב, ושתיקה נחשבת סירוב ומחזירה אתכם לאי-כושר מלא.

⚠️ והמלכודת שגובה הכי הרבה כסף: רציפות האישור. לפי סעיף 46 ל-SGB V הזכאות ל-Krankengeld ממשיכה רק אם המשך אי-הכושר נקבע על ידי רופא/ה לכל המאוחר ביום העבודה הבא אחרי היום האחרון שאושר לכם. החוק מבהיר ששבת אינה נחשבת יום עבודה לעניין הזה, כך שאישור שפג ביום שישי אפשר לחדש ביום שני. פג לכם האישור ולא קבעתם תור בזמן? נוצר חור, והתשלום עלול להיפסק. הכלל המעשי: קבעו את תור ההמשך לפני שהאישור הנוכחי נגמר, לא אחריו. ⭐ ולמי שכבר אינו/ה מועסק/ת והחברות שלו/ה בקופה נשענת על הזכאות ל-Krankengeld עצמה – החוק נותן חלון רחב יותר, עד חודש מהיום האחרון שאושר.

משך: מקסימום 78 שבועות בתוך 3 שנים לאותה מחלה. אבל מכיוון ש-6 השבועות הראשונים הם על המעסיק, עובד מקבל בפועל 72 שבועות של Krankengeld. שני המספרים שתשמעו נכונים – הם פשוט מודדים דברים שונים.

⚠️ ולטוס לישראל? הכלל: הזכאות לשירותי הקופה מושהית כל עוד אתם שוהים בחו"ל, אבל הסעיף עצמו מסייג זאת במילים "אלא אם נקבע אחרת בחוק הזה" (סעיף 16(1) מס' 1 ל-SGB V), ויש הסדרים שקובעים אחרת. ⚠️ והחשוב שבהם לנסיעה בתוך אירופה הוא כרטיס הביטוח האירופי (EHIC) שבגב ה-eGK, שמכסה טיפול שנדרש במהלך שהות זמנית באיחוד, ב-EEA ובשווייץ – זה מסלול אחר לגמרי ממסלול ההחזר של סעיף 13(4). ⚠️ בשקיפות: את פרטי ההסדר האירופי לא בדקנו כאן לעומק מול המקור, ולכן ברור מול הקופה מה בדיוק מכוסה לפני נסיעה, ומסלול ההחזר של סעיף 13(4) מגיע רק למדינות האיחוד האירופי, ה-EEA ושווייץ – ישראל אינה בפנים, וההחזר לכל היותר בגובה מה שהקופה הייתה משלמת בגרמניה. ⚠️ ובתוך אירופה יש תנאי נוסף שנוגע בדיוק לנושא של המדריך הזה: לפי סעיף 13(5), שירותי אשפוז לפי סעיף 39 במדינה אחרת באיחוד, ב-EEA או בשווייץ טעונים אישור מראש של הקופה, והקופה רשאית לסרב רק אם אפשר לקבל בזמן בגרמניה טיפול זהה או יעיל באותה מידה. כלומר לטוס לניתוח לווינה בלי אישור מראש – זה חשבון פרטי. מחוץ לאיחוד נשארת דלת צרה אחת (סעיף 18(1)): טיפול שאפשרי אך ורק שם. ניתוח שאפשר לבצע בגרמניה אינו נכנס לזה, והחוק אף קובע במפורש שאין החזר למי שנוסע/ת לחו"ל לצורך הטיפול. ⭐ אבל יש חריג אחד ששווה כסף אמיתי, ורובכם לא מכירים אותו: דמי המחלה (Krankengeld) אינם מושהים כשאתם שוהים בחו"ל אחרי תחילת אי-הכושר, בתנאי שהקופה נתנה לכך את הסכמתה מראש (סעיף 16(4) ל-SGB V). כלומר להחלים חודש-חודשיים אצל ההורים בישראל אחרי ניתוח בגרמניה זה אפשרי בלי לאבד את התשלום – מבקשים את ההסכמה בכתב לפני שעולים לטיסה, לא בדיעבד. ומי שמועסק/ת בחו"ל מטעם מעסיק גרמני – כללים אחרים חלים (סעיף 17 ל-SGB V). את עלות טיסת החזרה הקופה אינה נושאת.

חירום מול לא-חירום – 112 או 116117

• 112 – סכנת חיים או תאונה קשה: סימני התקף לב (כאב חזה חד, קוצר נשימה), סימני שבץ (שיתוק, הפרעת דיבור), אובדן הכרה, דימום גדול. השיחה עצמה תקפה בכל אירופה וחינם. ⚠️ אבל הנסיעה באמבולנס לבית החולים אינה חינם: מבוטחי הקופה משלמים השתתפות עצמית לכל נסיעה (2026: 10% מהעלות, מינימום 5€ ומקסימום 10€; מ-1 בינואר 2027: מינימום 7.50€ ומקסימום 15€), והיא נספרת בתקרת ההשתתפות השנתית. ⭐ והחדשות הטובות: הקופה מכסה את הנסיעה גם אם בסוף לא אושפזתם. מי שעדיין אינו/ה מבוטח/ת בקופה יקבל/תקבל חשבון פרטי מלא על הנסיעה.
• 116117 – שירות התורנות הרפואי: אתם צריכים רופא בדחיפות – היום, בלילה, בסופ"ש – אבל אין סכנת חיים. הם יסדרו לכם תור קצר-מועד במרפאת חירום (Notfallpraxis), או ישלחו רופא תורן הביתה. השירות פועל 24 שעות ביממה, כל ימות השבוע. האתר 116117.de זמין גם באנגלית, אבל מענה טלפוני באנגלית אינו מובטח – אם הגרמנית שלכם חלשה, שווה לבקש ממישהו/י להתקשר איתכם.

⭐ ולאותו מספר יש תפקיד שני שרוב הישראלים לא מכירים: שירות התורים (Terminservicestelle). לפי סעיף 75(1a) ל-SGB V הוא חייב לתווך לכם תור תוך שבוע מהפנייה, וזמן ההמתנה לתור עצמו לא יעלה על ארבעה שבועות – שלושה שבועות ברדיולוגיה, ושבועיים בטיפול פסיכותרפי דחוף. ואם אי אפשר לעמוד במועד, השירות חייב להציע לכם תור אמבולטורי בבית חולים מורשה. ⚠️ ושתי מגבלות שכדאי לדעת מראש: לתיווך לרוב המומחים נדרשת הפניה, אבל בלשון החוק יש ארבעה חריגים ולא שניים: רופא/ת עיניים, רופא/ת נשים, מקרים דחופים שנותבו דרך הסינון הראשוני האחיד של השירות (סעיף 75(1a) משפט 3 מספר 4), ומי שכבר היה/הייתה במיון בית חולים והסינון שם קבע צורך רפואי שאינו מיידי. ⭐ וגם לטיפול פסיכותרפי החוק אומר במפורש שאין צורך בהפניה. ⚠️ ומצד שני, הרשימה אינה סגורה: הסכם המסגרת רשאי להוסיף חריגים, וגם להתנות בהפניה תור אצל רופא/ת משפחה או רופא/ת ילדים. אז למי שהגיע/ה זה עתה ואין לו/ה עדיין רופא/ת משפחה, השירות עדיין פתוח במקרה דחוף ובפסיכותרפיה – כלומר למי שהגיע/ה זה עתה ואין לו/ה עדיין רופא/ת משפחה, הערובה מושבתת ברוב ההתמחויות; ובבדיקות שגרה שאפשר לדחות מתבטלת החלופה של תור בבית חולים, אף שחובת התיווך בתוך זמן סביר נשארת. טיפולי שיניים אינם נכללים בשירות הזה כלל.

הכלל ש"מיון הוא לא בשביל דברים לא דחופים" נכון – לבעיה דחופה שאינה מסכנת חיים, 116117 היא הבחירה הנכונה. אבל בספק – תתקשרו ל-112 בכל מקרה. המקצוענים בקו ינתבו אתכם אם צריך. אף פעם לא כדאי להתלבט באמצע חירום אמיתי.

בתי החולים בברלין

• שאריטה (Charité) – 3,293 מיטות לפי תוכנית המיטות של מדינת ברלין, כ-25,000 עובדים בקבוצה מ-133 מדינות (נכון ל-31.12.2025), 8,000 סטודנטים, מעל 60 חדרי ניתוח, הכנסות ממכירות של כ-2.2 מיליארד יורו ב-2025, בארבעה קמפוסים. ההתמחויות: מיטה – מדעי המוח, תחומי הראש והצוואר, דלקת; וירכוב – אם וילד, גידולים, לב וכלי דם; בנג'מין פרנקלין – מחלות ניווניות בגיל המבוגר. (⚠️ התואר "בית החולים האוניברסיטאי הגדול באירופה" הוא תיאור עצמי של שאריטה, לא דירוג של גוף עצמאי. נכון לומר "נחשב לאחד הגדולים".)
• Vivantes – כ-20,600 עובדים ו-5,928 מיטות (נכון לסוף 2025); קבוצת בתי החולים העירונית הגדולה בגרמניה. מנהל בתי חולים, בתי אבות, מוסדות שיקום ושירותי סיעוד ברחבי ברלין.
• מרכזי טראומה על-אזוריים (רמת הטיפול הגבוהה ביותר): בית החולים לתאונות ukb, שאריטה קמפוס וירכוב, שאריטה בנג'מין פרנקלין, ויוואנטס פרידריכסהיין, ויוואנטס נויקלן והליוס קליניקום בוך – לפי הסמכת TraumaNetzwerk DGU, נכון ל-2026 (ההסמכה מתחדשת כל שלוש שנים).

⚠️ ולגבי "איפה מדברים אנגלית" – לא מצאנו שום מקור מוסמך שמדרג או מפרט את זה, ולא נמציא. שאריטה הוא בית חולים אוניברסיטאי בינלאומי עם 8,000 סטודנטים וסגל מחקר בינלאומי כבד, וזה נותן סיכוי טוב – אבל לרפואה אמבולטורית, סינון השפה בחיפוש הרופאים של KV Berlin הוא הכלי האמיתי – ומחוץ לברלין, ה-Arztsuche הארצי באתר 116117.de.

⭐ תרבות הניתוחים הגרמנית – מה שבאמת מבוסס

נשמע הרבה "הגרמנים שמרנים לגבי ניתוחים". זה נכון – והשמרנות הזאת מוסדרת בחוק, לא אנקדוטלית: זכות חוות הדעת השנייה קיימת בדיוק כדי לבחון אם ניתוח מתוכנן נחוץ ואילו חלופות מונעות אותו. ותסתכלו על הרשימה – ברך, ירך, גב, כיס מרה, שקדים, כריתת רחם. מה שלא נשווה כאן, כי אין לנו מקור מוסמך לכך, הוא שיעורי הניתוח בישראל מול גרמניה. זו תשובה מבנית, לא תחושה.

וגם השיקום הוא זכות מבנית ולא מותרות – עם מממן משלו, טריגר משלו (בית החולים מחליט) ועוזר משלו להגשה.

⚠️ אבל להגינות, הראיה חותכת גם לכיוון השני: אותה מערכת ששמרנית לגבי ניתוחים היא אגרסיבית במכירת אולטרסאונד לא מוכח במזומן – כ-3.3 מיליון בדיקות בשנה לפי דוח ה-IGeL של ה-Medizinischer Dienst Bund (פורסם 3.12.2024) – ⚠️ מספר שלא הצלחנו לאתר בדוח עצמו, אז אל תצטטו אותו בלי הפניה מדויקת. מה שכן מפורסם באותו מקור: אולטרסאונד השחלות והרחם לגילוי מוקדם עומד בראש עשרת ה-IGeL הנמכרים, ונשים מוציאות עליו כ-143 מיליון אירו בשנה, וה-MD מוסר שאיגודים מקצועיים ממליצים נגדו זה שנים. ⚠️ את הניסוח "עמדה אחידה בהנחיות הטיפול" איננו יכולים לבסס: לא נמצאה הנחיה מסוימת, בשם ובשנה, שאפשר להפנות אליה, וה-IGeL-Monitor מדרג את הבדיקה "שלילי" (דירוג ראשון 16.1.2012, עדכון אחרון 18.11.2020), שממליצות שלא לבצע אותה כבדיקת סקר בנשים ללא חשד למחלה וללא סיכון גנטי ידוע. ⚠️ זה נאמר על סקר באוכלוסייה בריאה: כשיש תסמינים או מעקב רפואי שנקבע, מדובר בשאלה אחרת לגמרי, ואותה מבררים מול הרופא/ה המטפל/ת. אז "הרפואה הגרמנית מונעת ראיות" זה מחמיא מדי. הניסוח המדויק, והשימושי יותר: הרפואה הציבורית בגרמניה מוקצבת לפי הנחיות – ושכבת המזומן שמעליה, לא. ראו בריאות האישה בגרמניה.

שאלות נפוצות

כמה זמן מאשפזים בגרמניה? בממוצע 7.1 ימים, ובכירורגיה כללית כ-5. המספר יורד כבר 30 שנה.

ה-10€ ליום בוטלו? לא. הם בתוקף, מוגבלים ל-28 ימים בשנה – וחוק שפורסם ב-29 ביולי 2026 מעלה אותם ל-15€ ליום מ-1 בינואר 2027, כלומר עד 420€ בשנה.

מגיעה לי חוות דעת שנייה? כן, בחוק, ל-13 הליכים מתוכננים נכון לאוגוסט 2026 – כולל ברך, ירך, גב, כיס מרה וכריתת רחם. הרשימה גדלה מדי שנה, אז שווה לבדוק אותה מחדש. והיידוע צריך להגיע לפחות עשרה ימי עבודה לפני ההליך.

ביטוח ציבורי = רפואה פחות טובה? לא. ההבדל הוא נוחות ובחירת רופא – לא איכות הטיפול הרפואי.

מי משלם על השיקום אחרי הניתוח? לרוב ביטוח הפנסיה, לא קופת החולים – ובתאונת עבודה, ביטוח התאונות הסטטוטורי. ובית החולים הוא זה שיוזם – תשאלו את ה-Sozialdienst.

112 או 116117? סכנת חיים – 112. דחוף אבל לא מסכן חיים – 116117. ובספק – 112.

התחלתי עבודה חדשה ואני צריך/ה ניתוח – מי משלם לי את השכר? המשך התשלום מהמעסיק ל-6 שבועות מותנה בארבעה שבועות של יחסי עבודה רצופים. לפני כן משלמת הקופה Krankengeld מההתחלה, כלומר כ-70% ולא 100%.

קשור לזה

להמשך: טיפול שיניים בגרמניה · ביטוח בריאות · בריאות האישה בגרמניה · רפואה בישראל מול גרמניה · מספרים חשובים וכתובות עזרה.

מקורות

אומת מול המקורות הראשוניים ב-28 באוגוסט 2026 – אחרי פרסום BGBl. 2026 I Nr. 228 ב-29 ביולי 2026, ואחרי החלטת ה-G-BA מ-20 באוגוסט 2026 בעניין חוות הדעת השנייה. ⚠️ ומה שלא אומת ומסומן ככזה בגוף הטקסט: מספר חדרי הניתוח בשאריטה, סכומי התקרה השנתית למי שחי מקצבאות, מספר הבדיקות השנתי בדוח ה-IGeL, ניסוח "עמדה אחידה בהנחיות הטיפול", לשון ההצדקה לתוספות הלינה, וכל השוואה למערכת הישראלית. gesetze-im-internet.de – סעיפים 630a–630h ל-BGB, סעיף 3 ל-EFZG, סעיף 17 ל-KHEntgG, סעיפים 11 ו-32 ל-SGB VI, סעיפים 14–24 ל-SGB IX, וסעיפים 13, 16, 18, 24c, 24f, 27b, 40, 46, 47, 60, 61, 62, 73, 75 ו-76 ל-SGB V · recht.bund.de – הנוסח שפורסם, BGBl. 2026 I Nr. 228, וההצעה BT-Drs. 21/6130 · charite.de ו-vivantes.de – נתוני 2025 · TraumaNetzwerk DGU · בית הדין הסוציאלי המחוזי נידרזקסן-ברמן, תיק L 4 KR 147/14 (23.1.2018). ולצד אלה:

• Destatis – משך אשפוז ממוצע (נתוני 2024) – destatis.de
• G-BA – זכות חוות דעת שנייה ורשימת ההליכים – g-ba.de
• AOK – השתתפות עצמית ו-Belastungsgrenze – aok.de
• משרד הבריאות – חוק ייצוב דמי הביטוח (10.7.2026) – bundesgesundheitsministerium.de
• סעיף 39 ל-SGB V – ניהול שחרור וסמכויות 7 הימים – gesetze-im-internet.de
• ביטוח הפנסיה הגרמני – שיקום בהמשך לאשפוז (AHB) – deutsche-rentenversicherung.de
• Verbraucherzentrale – Wahlleistungen בבית חולים –

חשוב לדעת

המדריך הוא מידע כללי – אינו ייעוץ רפואי ואינו ייעוץ משפטי. הוא מתאר מה המערכת מכסה, כמה זה עולה ומה הזכויות שלכם, ולא איזה טיפול לעבור; החלטות טיפוליות נשארות אצלכם ואצל הרופא/ה המטפל/ת. בסכסוך בפועל פנו לעורך/ת דין או לייעוץ המטופלים (Patientenberatung). סכומים, תקרות והנחיות מתעדכנים – ובמיוחד ההשתתפות העצמית, שעולה ב-50% ב-1 בינואר 2027 מכוח חוק שפורסם ב-29 ביולי 2026. בררו מול קופת החולים ומול בית החולים לפני הליך מתוכנן.