Elterngeld – כמה כסף באמת תקבלו בשנה הראשונה

הסולם: 65% עד 100%

השיעור הבסיסי בחוק הוא 67%, לא 65%, והוא זז לשני הכיוונים:

• מעל 1,240€ Elterngeld-Netto – 65%.
• בין 1,200€ ל-1,240€ – עולה בהדרגה מ-65% ל-67%.
• בין 1,000€ ל-1,200€ – 67% קבוע.
• מתחת ל-1,000€ – עולה מ-67% ומעלה, בשיעור 0.1 נקודת אחוז על כל 2€ מתחת לסף, עד 100%.

ההבדל אינו תיאורטי. מי שההכנסה המחושבת שלהם היא 600€ מקבלים 87%, כלומר 522€ – ולא 390€. ב-700€ זה 82%, כלומר 574€.

ומכאן נובעת נקודה שחשוב לתקן: סכום המינימום של 300€ אינו מה שמקבלים מי שהרוויחו מעט. הוא רצפה שחלה בעיקר על מי שלא היתה להם הכנסה לפני הלידה, או שההכנסה אחרי הלידה זהה לזו שלפניה. מי שהרוויחו מעט מקבלים אחוז גבוה יותר, לא את הרצפה.

מהו "Elterngeld-Netto" – ולמה זה לא הנטו שבתלוש

זו כנראה נקודת הבלבול הגדולה ביותר. הבסיס לחישוב אינו הנטו שמופיע בתלוש, אלא סכום שהמשרד מחשב מהברוטו לפי נוסחה קבועה: מפחיתים 102.50€ לחודש (חלק יחסי מניכוי אחיד לשכירים), מפחיתים מס הכנסה, מס סולידריות ומס כנסייה לפי שיעורים אחידים, ומפחיתים שיעורים אחידים של 9% לבריאות וסיעוד, 10% לפנסיה ו-2% לאבטלה.

וחשוב במיוחד לשכירים ישראלים בגרמניה: תשלומים חד-פעמיים לא נספרים בכלל – בונוס, משכורת 13, מענקים. חבילת שכר שנשענת על בונוס גדול תניב Elterngeld נמוך ממה שנדמה מהתלוש.

בגלל זה כדאי לא לנחש, אלא להשתמש במחשבון הרשמי של המשרד הפדרלי למשפחה לפני שמתכננים.

יש גם תקרה על ההכנסה שנספרת: מביאים בחשבון לכל היותר 2,770€ Elterngeld-Netto לחודש. זה בדיוק מה שמסביר למה כל הכנסה גבוהה מזה מניבה אותו סכום – 1,800€.

כמה חודשים, ואיך מחלקים אותם

לזוג הורים יש יחד 12 חודשי Basiselterngeld, ועוד 2 חודשי שותף. התנאי לשני החודשים הנוספים מנוסח בצורה מדויקת יותר ממה שנהוג לומר: לא נדרש ששני ההורים "ייצאו לחופשה", אלא שההכנסה מעבודה של אחד ההורים תפחת בשני חודשי חיים.

שתי מגבלות שכדאי להכיר: כל הורה חייב לבקש לפחות שני חודשים כדי לבקש בכלל, וכל הורה בזוג לא יכול לקחת יותר מ-12 מתוך 14 החודשים המשותפים – זה מה שמחייב את ההורה השני לקחת לפחות שניים.

ודווקא הורה יחיד הוא היוצא מן הכלל: הורה יחיד כן יכול להגיע ל-14 חודשים ולקבל גם את בונוס השותפות לבד, אם ההכנסה שלו פחתה בשני חודשי חיים, הוא עומד בתנאים להטבת המס להורים יחידים, וההורה השני לא גר איתו ולא עם הילד. זו זכאות שקל מאוד לפספס.

מלכודת תכנון נפוצה: שני ההורים יכולים לקבל Basiselterngeld במקביל בחודש אחד בלבד מתוך 12 חודשי החיים הראשונים. התוכנית הישראלית הקלאסית "נהיה שנינו בבית חודשיים-שלושה אחרי הלידה" תידחה על החודשים הנוספים. יש חריגים: המגבלה אינה חלה בלידת תאומים ומעלה, בלידה מוקדמת של 6 שבועות ומעלה, וכשאובחנה מוגבלות אצל הילד. שימו לב: ילד נוסף בריא מתחת לגיל 3 אינו מקים את החריג הזה, גם אם הוא מזכה בבונוס אחים. ובכל מקרה, הפתרון שהחוק עצמו נותן: אם אחד ההורים עובר ל-ElterngeldPlus, אפשר לקבל במקביל בלי המגבלה הזו.

ואם התינוק נולד מוקדם, מגיעים חודשים נוספים לפי סולם: לידה 6 שבועות לפני המועד – 13 חודשי Basiselterngeld; 8 שבועות – 14; 12 שבועות – 15; 16 שבועות – 16. אלה חודשי Basis, שנוספים עליהם שני חודשי השותף, וגם מגבלת 12 החודשים להורה בודד אינה חלה כאן. בתקרה זה שווה עד 7,200€, וזו זכאות שמשפחות פשוט לא יודעות לבקש.

ושתי תוספות שקל לפספס, והן מתווספות מעל התקרה של 1,800€: בונוס אחים – תוספת של 10% (מינימום 75€ לחודש) למי שיש להם ילד נוסף מתחת לגיל 3, או שני ילדים מתחת לגיל 6; ותוספת ריבוי עוברים – 300€ לחודש לכל ילד נוסף בלידה אחת. למשפחת תאומים זה שווה אלפי אירו לאורך התקופה. בגרסת Plus הסכומים האלה נחתכים: המינימום של בונוס האחים יורד ל-37.50€ ותוספת ריבוי העוברים ל-150€ (שיעור ה-10% עצמו לא משתנה). §2a BEEG

ElterngeldPlus – ולמה זה לא באמת חצי

התיאור הרווח הוא "חצי מהסכום לכפול מהזמן", והוא מטעה. התקרה של ElterngeldPlus היא חצי מה-Basiselterngeld שהייתם מקבלים אילו לא הייתה לכם הכנסה כלל בתקופה. כלומר: להורה שעובד במשרה חלקית, ElterngeldPlus יכול להיות שווה חודשית כמעט כמו ה-Basiselterngeld המופחת – ולהימשך כפליים. זו כל הסיבה לבחור בו.

הטווח הוא 150€ עד 900€ לחודש. אפשר למשוך אותו עד סוף חודש החיים ה-32, אבל בתנאי שמחודש החיים ה-15 ואילך לפחות אחד ההורים מקבל אותו ברצף – פער קוטע את יתרת החודשים.

שימו לב לנקודה שכמעט תמיד מנוסחת לא נכון: מגבלת 32 השעות בשבוע אינה תכונה של ElterngeldPlus. היא תנאי כללי לכל Elterngeld, כולל Basiselterngeld. אפשר לעבוד עד 32 שעות בשבוע גם בזמן Basiselterngeld – אבל כאן טמונה טעות התכנון היקרה ביותר: בזמן Basiselterngeld התשלום מחושב רק על ההפרש בין ההכנסה שלפני הלידה לזו שאחריה, כך שמי שעובדים חלקית מקבלים הרבה פחות. בדיוק בשביל המצב הזה קיים ElterngeldPlus, שמחושב אחרת ונמשך כפליים. מי שעובדים חלקית וממשיכים ב-Basis במקום לעבור ל-Plus מפסידים כסף.

בונוס שותפות

אם שני ההורים עובדים במקביל בין 24 ל-32 שעות בשבוע, כל אחד מקבל חודש ElterngeldPlus נוסף עבור כל חודש כזה – מינימום 2 ומקסימום 4 לכל הורה. החודשים חייבים להיות רצופים ובו-זמניים; פער קוטע את הבונוס. הסכום מחושב כמו ElterngeldPlus, כלומר בטווח 150–900€.

החודשיים הראשונים של האם – למה הם כבר תפוסים

זו הנקודה שהכי משבשת תכנונים, והיא כמעט לא מופיעה במדריכים בעברית. עבור אם שכירה, ציר הכסף לא מתחיל ב-Elterngeld אלא ב-Mutterschutz.

תקופת ההגנה היא 6 שבועות לפני המועד המשוער (אפשר לוותר) ו-8 שבועות אחרי הלידה (אי אפשר לוותר), ומתארכת ל-12 שבועות בלידה מוקדמת, בריבוי עוברים, או במוגבלות שאובחנה אצל הילד תוך 8 שבועות. כל הפרטים על Mutterschutz, הלידה והזכויות סביבה נמצאים במדריך הריון ולידה בגרמניה.

בתקופה הזו מבוטחות בקופת חולים ציבורית מקבלות Mutterschaftsgeld מהקופה, עד 13€ ליום קלנדרי, והמעסיק משלים עד הנטו המלא. מי שאינן בקופה ציבורית – למשל מבוטחות פרטית – מקבלות מקופת המדינה סכום חד-פעמי של עד 210€ בלבד מהמשרד הפדרלי לביטחון סוציאלי. אבל שימו לב: הסכום הזה מותנה לא רק בהיעדר קופה ציבורית אלא גם בקיומם של יחסי עבודה. שכירה מבוטחת פרטית מקבלת אותו ובנוסף את השלמת המעסיק, שאינה מותנית בקופה ציבורית. לעצמאיות המצב שונה לגמרי: חוק הגנת האימהות חל על יחסי עבודה, ולכן עצמאיות אינן מקבלות לא דמי לידה ולא את הסכום הזה – הכיסוי שלהן מגיע מתעריף מיוחד בקופה ציבורית או מביטוח אובדן כושר פרטי, וצריך לסדר אותו מראש. §20 MuSchG

ואז מגיע החלק שמשנה את התכנון: דמי הלידה מהקופה והשלמת המעסיק מקוזזים במלואם מול Elterngeld מיום הלידה, וחודשי החיים האלה נחשבים כאילו כבר נמשך בהם Basiselterngeld. הסכום החד-פעמי של 210€ למי שאינן בקופה ציבורית הוא היוצא מן הכלל – הוא אינו מקוזז. בפועל האם מאבדת בערך את שני החודשים הראשונים מתוך ה-14. תוכנית שאומרת "14 חודשים" בלי זה טועה בחודשיים.

הערה טכנית שנוגעת לחישוב: תקופת הבסיס היא 12 החודשים שלפני חודש הלידה, אבל חודשים שבהם לא ניתן היה לעבוד בגלל Mutterschutz, או שהתקבל בהם Mutterschaftsgeld, מוצאים מהחישוב והחלון נסוג אחורה. בברלין מבקשים בהתאם תלושים של 12 החודשים שלפני תחילת ה-Mutterschutz, לא שלפני הלידה.

⚠️ ועצמאים ופרילנסרים – שימו לב, זה שונה לגמרי אצלכם: תקופת הבסיס היא שנת המס האחרונה שהסתיימה, ולא 12 החודשים שלפני הלידה. ואם יש הכנסה מעצמאות ולו חלקית, גם הכנסת השכיר נבחנת על אותו בסיס שנתי. §2b BEEG

תקרת ההכנסה – ולמה הרבה אנשים פוסלים את עצמם בטעות

מעל תקרת הכנסה מסוימת הזכאות נעלמת לגמרי – לא רק Basiselterngeld, אלא גם ElterngeldPlus וגם בונוס השותפות. שימו לב: התקרה הזו לא נוגעת ל-Kindergeld (שאין לו תקרת הכנסה כלל) ולא ל-Elternzeit. ולפני הכול, כדאי לוודא שהאשרה שלכם בכלל מזכה – מי זכאי לפי סוג האשרה.

והנקודה הקריטית: התקרה נקבעת לפי תאריך הלידה של הילד, לא לפי שנת הבקשה:

• ילדים שנולדו מ-1 באפריל 2025 – 175,000€, אותו סכום לזוג ולהורה יחיד.
• ילדים שנולדו בין 1 באפריל 2024 ל-31 במרץ 2025 – 200,000€.
• ילדים שנולדו בין 1 בספטמבר 2021 ל-31 במרץ 2024 – 300,000€ לזוג ו-250,000€ להורה יחיד.

זה עדיין כסף חי באוגוסט 2026: ElterngeldPlus נמשך עד חודש החיים ה-32, ולכן משפחה עם ילד שנולד בתחילת 2025 נבחנת מול 200,000€ ולא מול 175,000€.

הערה שחוסכת בלבול: בהצעת החוק המקורית הופיע סף נמוך יותר של 150,000€ להורים יחידים. הוא נמחק בהליך החקיקה ומעולם לא נכנס לתוקף. כל מקור שמצטט אותו מצטט טיוטה שנגנזה.

מה נמדד: הכנסה חייבת במס (zu versteuerndes Einkommen), אחרי ניכויים – לא הברוטו בתלוש. הפער גדול: 175,000€ הכנסה חייבת מתאימים בערך ל-207,000€ ברוטו לזוג נשוי ללא ילדים, וגם יותר עם ניכויים נוספים. זוג עם 95,000€ ברוטו כל אחד נמצא מתחת לתקרה, גם אם נדמה אחרת.

איזו שנה נבדקת: השנה שהסתיימה לפני הלידה. לילד שנולד ב-2026 בודקים את ההכנסה החייבת של 2025, לפי שומת המס. אצל זוגות – וגם אצל הורים פרודים שמגדלים יחד – ההכנסות מחוברות; רק הורה יחיד באמת נבדק לבד.

והכלל המעשי החשוב ביותר כאן: אם אתם בכלל קרובים לקו – הגישו מיד. המשרד הפדרלי מנחה במפורש להגיש גם כשלא ברור אם חצו את התקרה, והזכאות מאושרת אז באופן זמני ומוסדרת כשמגיעה שומת המס. מי שממתינים לשומה עלולים לשרוף חודשי זכאות בגלל מגבלת שלושת החודשים.

המס – Elterngeld פטור, אבל מעלה את המדרגה

Elterngeld פטור ממס הכנסה, אבל הוא נכלל ברשימת התשלומים שכפופים ל-Progressionsvorbehalt: הוא לא ממוסה בעצמו, אבל הוא מעלה את שיעור המס שחל על כל שאר ההכנסות באותה שנה. Mutterschaftsgeld והשלמת המעסיק נמצאים באותה רשימה.

שתי תוצאות מעשיות: קבלת התשלומים האלה הופכת את הגשת דוח המס לחובה (מעל 410€ בשנה), ובן או בת הזוג שהמשיכו לעבוד מקבלים לא פעם דרישת תשלום מרשות המסים בשנה שאחרי. שווה להיערך לזה מראש ולא להיות מופתעים.

זה בדיוק אותו מנגנון שמתואר אצלנו במדריך על דירה בישראל ומס גרמני – אותו סעיף, הקשר אחר. ההסבר המלא על Progressionsvorbehalt נמצא במדריך הדירה בישראל והמס הגרמני.

קיזוזים וביטוח בריאות

Elterngeld עשוי להיות מקוזז מול קצבאות אחרות שנבחנות לפי הכנסה, כמו Bürgergeld, Grundsicherung ו-Kinderzuschlag. כלומר סכום המינימום של 300€ לא בהכרח מגדיל את ההכנסה בפועל למשפחה שמקבלת קצבאות כאלה.

ביטוח הבריאות מתפצל לשלושה מצבים, וזה רלוונטי במיוחד לישראלים בגרמניה:

• מבוטחים חובה בקופה ציבורית – החברות ממשיכה, והתקופה פטורה מדמי ביטוח.
• מבוטחים מרצון בקופה ציבורית (כולל הרבה עצמאים ושכירים מעל תקרת ההכנסה) – ממשיכים לשלם, לפחות את דמי המינימום.
• מבוטחים פרטית (PKV) – משלמים את הפרמיה המלאה בעצמם, כולל החלק שהמעסיק שילם קודם. אין השתתפות מעסיק בתקופה הזו.

מי שעובדים במשרה חלקית בתקופה משלמים דמי ביטוח רגילים על השכר הזה. ביטוח הסיעוד הולך אחרי ביטוח הבריאות. אם עוד לא בחרתם קופה – ראו איך בוחרים קופת חולים; ולביטוח התינוק ובן או בת הזוג – ביטוח בריאות משפחתי.

איך ומתי מגישים בברלין

בברלין הגוף המטפל הוא ה-Elterngeldstelle שב-Jugendamt של הרובע. מגישים בדואר או אונליין דרך elterngeld-digital.de – ברלין היא אחת המדינות המחוברות למערכת.

הדדליין: Elterngeld משולם רטרואקטיבית שלושה חודשי חיים בלבד – חודשי חיים של התינוק, לא חודשים קלנדריים, ונספרים אחורה מתחילת חודש החיים שבו הבקשה מגיעה. אותה מגבלה של שלושה חודשים חלה גם על בקשות שינוי, ובדרך כלל אי אפשר לשנות חודשים שכבר שולמו. זוג שרוצה לחלק מחדש את החודשים צריך לפעול לפני שהכסף נוחת.

מה שמעכב בקשות בפועל: ברלין דורשת את תעודת הלידה במקור, ואישור מקופת החולים על Mutterschaftsgeld (השליפה האלקטרונית האוטומטית של האישור הזה עדיין לא פעילה בברלין). מי שאינם אזרחי גרמניה – כלומר רובכם, גם אם אתם גרים בברלין שנים – נדרשים בנוסף ל-Meldebescheinigung ולאשרת השהייה. הטופס הנכון משתנה לפי תאריך הלידה, ובקשות שינוי בברלין מוגשות בדואר ולא אונליין.

המסלול המקוון דורש חשבון BundID. הכניסה המומלצת היא דרך תעודת השהייה האלקטרונית עם פונקציית הזיהוי המקוון מופעלת וקוד PIN, יחד עם קורא כרטיסים או טלפון עם NFC. יש גם מסלול שם משתמש וסיסמה.

קשור לזה

להמשך קריאה: מי בכלל זכאי – לפי סוג האשרה · Kindergeld – הקצבה והדדליין · Elternzeit – מול המעסיק · חופשות וכסף להורים – סקירה.

מקורות

אומת מול מקורות ראשוניים, אוגוסט 2026:

• §2 BEEG – שיעור, מינימום ומקסימום – gesetze-im-internet.de
• §4 BEEG – משך, חודשי שותף, לידה מוקדמת, מקבילות – gesetze-im-internet.de
• §4b BEEG – בונוס שותפות – gesetze-im-internet.de
• §4c BEEG – הורה יחיד – gesetze-im-internet.de
• §3 BEEG – קיזוז Mutterschaftsgeld – gesetze-im-internet.de
• §2b BEEG – תקופת הבסיס לחישוב – gesetze-im-internet.de
• §7 BEEG – שלושה חודשי חיים אחורה ובקשות שינוי – gesetze-im-internet.de
• §28 BEEG – תקרות ההכנסה לפי תאריך לידה – gesetze-im-internet.de
• §3 MuSchG – תקופות ההגנה – gesetze-im-internet.de
• §24i SGB V – תקרת 13€ ליום – gesetze-im-internet.de
• §19 MuSchG – 210€ למי שאינן בקופה ציבורית – gesetze-im-internet.de
• §32b EStG – Progressionsvorbehalt – gesetze-im-internet.de
• §46 EStG – חובת הגשת דוח מעל 410€ – gesetze-im-internet.de
• §192 ו-§224 SGB V – ביטוח בריאות בתקופה – gesetze-im-internet.de
• חישוב Elterngeld-Netto – familienportal.de
• תקרת ההכנסה לפי תאריך לידה – familienportal.de
• Elterngeld בברלין – הרובע, המסמכים והדדליין – service.berlin.de