טל חלמה על ברלין שנים. היא הגיעה לעיר בפעם הראשונה בשנות העשרים שלה, וכבר אז הרגישה שמשהו כאן מושך אותה. אבל לקח לה עוד כמה שנים טובות עד שהרגישה מוכנה באמת, ואז היא עשתה את זה בבת אחת: החלטה מהבטן, למכור הכל, ולעבור לבד, בלי רשת ביטחון מסודרת מראש.

הנחיתה בברלין הייתה דווקא רכה. חודשיים אחרי שהגיעה היא הכירה את בן זוגה, גם הוא ישראלי, ותוך כדי המעבר גם מצאה עבודה בצוזאמן. אבל מתחת לקלות הזאת הסתתרה גם מורכבות: חיים רחוק מהמשפחה והחברים, שאלות של זהות, יצירת חיים חדשים במקום לא מוכר ועוד.

היום טל נמצאת בפרק חדש. היא עצרה, שמה את עצמה במקום הראשון, והתחילה לחשוב על הדבר הבא שהיא רוצה לבנות ולהקים.

אז בואו נדבר על ברלין, על הגירה כהחלטה שמגיעה מהבטן, על קהילה, על זהות, ועל הדרך של טל למצוא את המקום שלה בעיר חדשה.