מי בכלל זכאי – Kindergeld ו-Elterngeld לפי סוג האשרה

מה החוק באמת בודק

שתי הקצבאות נשענות על שני סעיפים כמעט זהים במילה: §62(2) EStG עבור Kindergeld, ו-§1(7) BEEG עבור Elterngeld. שניהם חלים רק על מי שאינם בעלי זכות תנועה חופשית באיחוד האירופי, כלומר על רוב הישראלים.

המבחן אינו "האם האשרה מתירה עבודה", אלא שאלה מדויקת יותר: האם האשרה מתירה עבודה לתקופה של שישה חודשים לפחות. זה הבדל שמכריע הרבה מקרים.

שתי הערות שמצילות זכאות: ראשית, גם עבר נחשב – מספיק שהאשרה התירה עבודה בשלב כלשהו, כך שאיבוד זכות העבודה בהמשך לא מוחק זכאות קיימת. שנית, מאז מרץ 2020 רוב אשרות השהייה מתירות עבודה כברירת מחדל, ולכן השאלה המעשית היא מטרת האשרה ומשך התוקף, ולא חותמת.

לעומת זאת, אשרה שכתוב עליה רק "Erwerbstätigkeit nur mit Genehmigung der Ausländerbehörde gestattet" – לא נחשבת. הנוסח הזה אומר שאפשר להתיר עבודה, לא שהיא מותרת.

שלוש הקבוצות

החוק בנוי כשלוש שכבות, ולא כרשימה של כן ולא:

• זכאות ללא תנאי – Niederlassungserlaubnis (§9) או Erlaubnis zum Daueraufenthalt-EU (§9a). בלי מבחן משך, בלי תנאי תעסוקה. זה החלק שתמיד היה נכון.
• זכאות בתנאי משך – Blaue Karte EU (§18g), ICT-Karte (§19), Mobiler-ICT-Karte (§19b), או כל אשרת שהייה שמתירה עבודה לשישה חודשים לפחות. כרטיס כחול מונפק בדרך כלל לארבע שנים, ולכן עומד בתנאי תמיד.
• חריגים בתוך הקבוצה השנייה – ויש שני סוגים שונים לגמרי שלהם, וזה בדיוק המקום שבו רוב הטעויות נולדות.

אשרות של עובדים מקצועיים לפי §18a ו-§18b, וכן אשרות איחוד משפחות (בן או בת זוג של אזרח גרמני לפי §28, איחוד משפחות לפי §30), נכנסות דרך הכלל הכללי של שישה חודשים. הן אינן מופיעות בשם בהנחיות, אבל הן גם אינן ברשימת החריגים – ומאז §4a AufenthG בעל אשרה רשאי לעבוד אלא אם החוק אוסר.

סטודנטים ומחפשי עבודה – כאן הטעות הכי יקרה

אשרת לימודים לפי §16b היא חריג מותנה, לא חריג מוחלט. מי שלומדים ועובדים בפועל, נמצאים ב-Elternzeit, או מקבלים תשלומים שוטפים לפי SGB III – כן זכאים גם ל-Kindergeld וגם ל-Elterngeld. שלושת הטריגרים שווי ערך, ולכן מי שמפסיקים לעבוד סביב הלידה אך נמצאים ב-Elternzeit שומרים על הזכאות. ב-Kindergeld היא מתחילה מהחודש שבו מתחילים לעבוד; ב-Elterngeld היא נבחנת בתחילת חודש חיים, וחודש החיים הראשון שמשולם הוא הראשון שבתחילתו כבר הוחזקה אשרה מזכה. אותו היגיון חל על §16d (הכרה בהכשרה מקצועית מחו"ל).

בגרמניה יש קהילה גדולה של סטודנטים ישראלים עם משרת Werkstudent. "לא מגיע לכם" גורם להם לא להגיש – ולוותר על 259€ לחודש לכל ילד, ובשנה הראשונה גם על Elterngeld.

⚠️ מלכודת לסטודנטים עצמאים: Elternzeit פתוחה לשכירים בלבד. מי שלומדים ויש להם חוזה עבודה יכולים לקחת Elternzeit ולשמור על הזכאות. למי שהם עצמאי אין Elternzeit, אבל הפסקה זמנית של הפעילות אינה מוציאה אותם מהגדרת "עובדים" כל עוד העסק ממשיך להתקיים והפעילות צפויה להתחדש – ולכן הזכאות ל-Elterngeld לרוב נשמרת. ב-Kindergeld אין הוראה מקבילה, ושם כדאי לבדוק את המצב לגופו.

שימו לב ש-Elternzeit פתוחה רק לשכירים, ולכן המסלול הזה מניח יחסי עבודה.

"אשרת חיפוש עבודה" היא בכלל שני דברים שונים, והיחס אליהם הפוך:

• Chancenkarte ראשונית (§20a(5) משפט 1, עד שנה) – חריג מוחלט. אין זכאות, גם שהיא מתירה עבודה של עד 20 שעות בשבוע.
• Chancenkarte להארכה (§20a(5) משפט 2) ואשרת חיפוש עבודה אחרי לימודים או הכשרה (§20) – חריג מותנה. יש זכאות ברגע שעובדים, נמצאים ב-Elternzeit, או מקבלים תשלומי SGB III. כלומר: דווקא מי שכבר יש להם הצעת עבודה.

מי באמת לא זכאי בשום מקרה

יש רשימה קצרה של אשרות שחוסמות זכאות למרות שהן מתירות עבודה – וזה החלק הלא אינטואיטיבי: אשרת אופר (§19c(1) יחד עם §12 BeschV), עבודה עונתית (§15a BeschV), התמחות במסגרת לימודים (§16e), שירות התנדבות אירופי (§19e), ו-Chancenkarte ראשונית. כאן אין דלת אחורית של "אבל אני עובד".

המלכודת שהכי קל לפספס: איפה גר הילד

זו הנקודה שנוגעת לישראלים יותר מכל דבר אחר כאן, והיא כמעט לא מופיעה במדריכים. ילד שאין לו מגורים או שהייה רגילה בגרמניה, במדינת האיחוד האירופי או במדינת EEA – לא נלקח בחשבון כלל (§63(1) משפט 6 לחוק מס ההכנסה הגרמני).

במילים פשוטות: הורה שגר בגרמניה, עם האשרה הטובה ביותר שיש, שהילד שלו נשאר בישראל – לא יקבל Kindergeld בכלל. סוג האשרה לא משנה כאן. זה שער נפרד לגמרי משאלת האשרה, והוא נבדק בנוסף אליה.

ויזה, אישור זמני, והתקופה שבה אתם ממתינים

כאן חשוב לא להתבלבל בכיוון. הכלל הוא שויזה בדרך כלל אינה אשרת שהייה שמקנה זכאות. החריג: ויזה לאומית שהונפקה לשישה חודשים לפחות, שמתירה עבודה, ושמובילה לאשרה מזכה – מטופלת כמו האשרה עצמה, גם ב-Kindergeld וגם ב-Elterngeld. ויזת שנגן קצרה אינה אשרת שהייה ואינה נחשבת.

ואם הבקשה עדיין תלויה ועומדת, ההבחנה בין שני סוגי ה-Fiktionsbescheinigung מכריעה:

• §81(4) – הגשתם בקשה לחידוש או לשינוי לפני שהאשרה הקודמת פגה. האשרה הישנה נשמרת, הקצבאות ממשיכות בלי פער, ואם בסוף הבקשה נדחית – אי אפשר לדרוש חזרה את מה שכבר שולם עבור התקופה הזו.
• §81(3) – בקשה ראשונה של מי ששהו כאן כחוק בלי אשרה. זהו אישור מסוג אחר, והוא אינו מקנה זכאות ל-Elterngeld.

הכלל המעשי הוא אחד: להגיש לפני שהאשרה הנוכחית פגה. ומי שמאחרים לא "נופלים" ל-§81(3) – שחל על מי ששוהים כאן כחוק בלי להחזיק אשרה תקפה באותו רגע – אלא נשארים בלי פיקציה אוטומטית שמשמרת את המעמד; נותר רק שיקול דעת של הרשות במקרי קושי חריגים. זה גרוע יותר, לא חלופה. הרחבנו על תהליך רשות ההגירה וסוגי האישור הזמני במדריך היתר השהייה.

נקודה ישראלית ספציפית: ישראל מופיעה בשם ב-§41 AufenthV, ולכן אפשר להיכנס בלי ויזה ולהגיש את הבקשה מתוך גרמניה. שימו לב שיש שם דדליין – את האשרה יש לבקש תוך 90 יום מהכניסה. ושימו לב לחיבור שקל לפספס: מי שנכנסים בלי ויזה ומגישים בקשה ראשונה מקבלים אישור זמני לפי §81(3) – ולפי מה שכתוב למעלה, הוא אינו מקנה זכאות – לא ל-Elterngeld ולא ל-Kindergeld. הזכאות מתחילה רק עם הנפקת האשרה עצמה, ובחודש החיים שאחריה. כל חודש המתנה הוא חודש שלא יחזור, ולכן כדאי להגיש מוקדם ולתעד הכול.

מתי הזכאות מתחילה – ולמה כדאי למהר

שני השעונים שונים, וזה עולה כסף:

• Kindergeld – הזכאות נקשרת לתאריך ההנפקה של האשרה, לא לתאריך הנחיתה. התשלום משולם רטרואקטיבית שישה חודשים בלבד לפני החודש שבו הבקשה מגיעה. הזכות עצמה נשמרת, אבל הכסף על מה שמעבר לכך פשוט לא משולם.
• Elterngeld – עובד לפי חודשי חיים של התינוק (Lebensmonate), ומשולם רטרואקטיבית שלושה חודשי חיים בלבד.

ומלכודת עדינה: הזכאות מתחילה בדרך כלל רק מחודש החיים הבא, אלא אם האשרה הונפקה ביום הראשון של חודש החיים – וזה נכון גם כשאישור העבודה ניתן רטרואקטיבית.

אם רשות ההגירה הפסיקה להנפיק לכם אישור זמני מפני שהכרטיס כבר הוזמן בדפוס – הזכאות ממשיכה, בהצגת אסמכתה מתאימה.

שתי קצבאות, שני משרדים, שני שעונים

מבחן האשרה כמעט זהה בשתי הקצבאות, אבל זכאות אינה מבחן אחד – כל קצבה מוסיפה תנאים משלה:

• Kindergeld דורש בנוסף מגורים או שהייה רגילה בגרמניה, ומספר זיהוי מס גרמני – גם לכם וגם לילד.
• Elterngeld דורש בנוסף מגורים באותו משק בית עם הילד, טיפול אישי בו, ואי-עבודה במשרה מלאה.

שתי בקשות נפרדות, לשני גופים שונים: Familienkasse (פדרלי) מול Elterngeldstelle של מקום המגורים. "כן" באחת אינה "כן" בשנייה.

ואם יש לכם גם דרכון אירופי

כל מנגנון האשרות שתואר כאן חל רק על מי שאינם בעלי זכות תנועה חופשית. מי שמחזיקים גם באזרחות של מדינה באיחוד האירופי, ב-EEA או בשווייץ – וכן בני משפחה שזכויותיהם נגזרות מהם – נמצאים מחוץ למבחן הזה לגמרי. מי שהתאזרחו כגרמנים נמצאים מחוצה לו מסיבה אחרת: הם כבר אינם זרים. מה משתנה בפועל אחרי קבלת אזרחות אירופית – במדריך הנפרד שלנו.

הערה שחשוב לא ליפול בה: תקופת ההמתנה של שלושה חודשים ל-Kindergeld עבור אזרחי האיחוד שזה עתה הגיעו אינה מיושמת, בעקבות פסיקת בית הדין האירופי מ-1 באוגוסט 2022 (C-411/20) – למרות שהנוסח עדיין מופיע בחוק.

והאמנה מ-1973? לא עוזרת כאן

הרבה ישראלים מניחים שהאמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לגרמניה היא קיצור דרך. היא לא, לא בהקשר הזה. האמנה מכסה בצד הגרמני ביטוח בריאות והגנת אימהות ככל שהתשלום נעשה דרך קופות החולים, ביטוח תאונות, וביטוח פנסיוני. קצבאות משפחה נמצאות מחוץ לתחולה.

אישור עקיף לכך: לרשות הקצבאות יש רשימה של מדינות אמנה שאזרחיהן פטורים ממבחן האשרה – בוסניה והרצגובינה, קוסובו, מרוקו, מונטנגרו, סרביה, טורקיה ותוניסיה. ישראל אינה ברשימה. מה שהאמנה כן עושה עבור הורה ישראלי בגרמניה הוא בצד הפנסיוני, ודרך ענף הבריאות – גם בהקשר של דמי לידה.

קשור לזה

להמשך קריאה: Elterngeld – כמה כסף באמת · Kindergeld – הקצבה והדדליין · חופשות וכסף להורים – סקירה.

מקורות

אומת מול מקורות ראשוניים, אוגוסט 2026:

• §1 BEEG – זכאות ל-Elterngeld לפי סוג האשרה – gesetze-im-internet.de
• §62 EStG – זכאות ל-Kindergeld לפי סוג האשרה – gesetze-im-internet.de
• §63 EStG – מגורי הילד – gesetze-im-internet.de
• §70 EStG – תשלום רטרואקטיבי של שישה חודשים – gesetze-im-internet.de
• §7 BEEG – תשלום רטרואקטיבי של שלושה חודשי חיים – gesetze-im-internet.de
• §41 AufenthV – כניסה ללא ויזה ודדליין 90 יום – gesetze-im-internet.de
• DA-KG 2026 – הנחיית רשות המסים ל-Kindergeld – bzst.de
• הנחיות BEEG, יולי 2026 – המשרד הפדרלי למשפחה – bmbfsfj.bund.de
• Elterngeld להורים זרים – familienportal.de
• האמנה לביטחון סוציאלי ישראל–גרמניה (1973) – dvka.de