נישואים חד-מיניים והגירת בן/בת זוג לגרמניה – הכרה, ויזה וזוגיות בין-לאומית

מה זה אומר ולמה זה קריטי

"איחוד משפחות" (Familiennachzug) הוא המסלול שבו בן/בת זוג מצטרפים למי שכבר גר בגרמניה, או נכנסים יחד. מאז חוק "נישואים לכולם" (Eheöffnungsgesetz, "Ehe für alle"), שני בני זוג מאותו המין הם "Ehegatten" – בני זוג נשואים – לכל דבר ועניין, והסעיפים בחוק ההגירה חלים עליהם באופן זהה לחלוטין. אם תבחרו במסלול הלא נכון, או תניחו הנחה שגויה לגבי ההכרה בנישואים, המחיר הוא לא תיאורטי: סירוב ויזה, חודשים אבודים, ולפעמים הצורך לצאת מגרמניה ולהתחיל מחדש. לכן שווה להשקיע שעה בהבנת שלושת הצמתים – הכרה בנישואים, בחירת מסלול הוויזה, ודרישת השפה.

האם הנישואים שלנו מוכרים בגרמניה? (כאן נמצאת המלכודת)

הכלל המרכזי פשוט: גרמניה מכירה אוטומטית בנישואים חד-מיניים שנערכו כדין בחו"ל, ללא צורך ב"הליך הכרה" מיוחד – בניגוד לגירושין מחו"ל, שכן דורשים אישור. אם נישאתם באופן אישי ופיזי בתחום שיפוט שמבצע נישואים כאלה (למשל דנמרק, או Standesamt גרמני), אתם בבית.

המלכודת היא לא המין שלכם – היא צורת הטקס. הרבה זוגות ישראלים נישאים ב"נישואי יוטה" אונליין (טקס בזום מול פקיד ביוטה). כאן צריך זהירות אמיתית:

• בית המשפט הפדרלי הגרמני (BGH), החלטה מ-25.9.2024 (XII ZB 244/22): טקס אונליין מול רשות בחו"ל, כשהצהרת הנישואים נמסרה מתוך גרמניה, אינו תקף בגרמניה – כי לפי Art. 13(4) משפט 1 EGBGB נישואים בתוך גרמניה יכולים להיערך רק בצורה הגרמנית, כלומר בנוכחות אישית ובו-זמנית מול הרשם. תעודת יוטה מאושרת באפוסטיל לא מרפאת את זה. שני פרטים שמשנים את התמונה, ואף מדריך לא אומר אותם: • די בכך שאחת ההצהרות נמסרה מגרמניה. בית המשפט ניסח זאת במפורש. כלומר גם אם רק אחד/ת מכם ישב/ה בברלין בזמן הזום והשני/ה בישראל – הכלל הזה נוגע לכם, ולא רק כששניכם בגרמניה. • ההחלטה מנוסחת במפורש על נישואים בין בני זוג ממין שונה ("verschiedengeschlechtliche Ehe"), והיא נשענת על Art. 13(4) EGBGB – סעיף ש-Art. 17b(5) EGBGB אינו מחיל על נישואים חד-מיניים. לגבי נישואים חד-מיניים, Art. 17b(4) יחד עם Art. 17b(1) מפנה את שאלת עצם עריכת הנישואים אל הדין המהותי של המדינה שמנהלת את המרשם. השורה התחתונה לזוג חד-מיני: אין כאן הכרעה ישירה, לא לכאן ולא לכאן. אל תניחו שהנישואים שלכם בטלים, ואל תניחו שהם תקפים – זו בדיוק שאלה לעורך/ת דין לפני שמגישים.
• בית משפט בברלין (מרץ 2025) חזר על אותו היגיון. באותו מקרה הנישואים "ניצלו" רק משום שמדינה באיחוד האירופי (בולגריה) רשמה אותם, וההכרה החוצה-אירופית חייבה את גרמניה. פתח המילוט הזה לא קיים לשני ישראלים – ישראל אינה חברה באיחוד האירופי.
• מקרה שנשאר משפטית לא סגור: זוג ישראלי שערך טקס יוטה אונליין כשהיה פיזית בישראל. אין פסיקה גרמנית שמכריעה בכך, וזה בדיוק מקרה שצריך ללכת איתו לעורך/ת דין – אל תניחו תוצאה לכאן או לכאן.

השורה התחתונה: זוגיות חד-מינית – מצוין. טקס אונליין – זו נקודת הסיכון. המסלול הבטוח הוא נישואים פיזיים במקום שמבצע אותם (או ב-Standesamt בגרמניה עצמה). אם התעודה שלכם מטקס אונליין, אל תסתמכו עליה לצורך ויזה לפני בדיקה משפטית.

באיזה מסלול ויזה בוחרים – §28 מול §30

לאחר שהנישואים תקפים, השאלה הבאה היא למי בני הזוג מצטרפים. יש שני מסלולים עיקריים, ושניהם מתייחסים לזוגות חד-מיניים בדיוק כמו לכל זוג אחר:

• בן/בת זוג של אזרח/ית גרמני/ה – סעיף §28 AufenthG. זה המסלול אם אחד מכם כבר מחזיק אזרחות גרמנית.
• בן/בת זוג של תושב/ת זר/ה שגר/ה בגרמניה עם היתר שהייה – סעיף §30 AufenthG ("Ehegattennachzug"). כאן יש תנאי סף שקל מאוד לפספס, והוא מפיל תיקים: §30(1) משפט 1 מס' 3 דורש שלמזמין/ה יהיה אחד מהמעמדים המנויים שם, וחלק מהמעמדים מותנים בתזמון. • Niederlassungserlaubnis, Daueraufenthalt–EU, או כרטיס כחול של האיחוד האירופי (סעיפים-קטנים a, b, g): אין תנאי תזמון. • היתר עבודה רגיל (§18a/§18b), היתר לעצמאים ולפרילנסרים (§21) או היתר לימודים (§16b): אלה נופלים בסעיף-קטן e, שדורש שני דברים במצטבר – שהנישואים כבר יתקיימו במועד שבו ניתן ההיתר, ושהשהייה הצפויה בגרמניה תעלה על שנה. לחלופין אפשר להישען על סעיף-קטן d: המזמין/ה מחזיק/ה בהיתר שהייה כבר שנתיים. המשמעות המעשית, וזה התרחיש הישראלי הנפוץ ביותר: מי שהגיעו לברלין כעצמאים או כשכירים ונישאו רק אחרי שקיבלו את ההיתר, ובן/בת הזוג רוצים להצטרף לפני שחלפו שנתיים – אינם עומדים בלשון הסעיף. §30(2) משפט 2 מאפשר לרשות לוותר, לפי שיקול דעתה, על "התנאים הנוספים" של סעיף-קטן e כאשר המזמין/ה מחזיק/ה היתר שהייה או ויזה לאומית. זו אפשרות של שיקול דעת, לא זכות, ואין להסתמך עליה מראש. אם התזמון שלכם נופל בפער הזה – זו נקודה לעורך/ת דין לפני ההגשה, ואם עדיין לא נישאתם, שווה לתכנן את סדר הנישואים והמעבר לפי זה.

בשני הסעיפים החוק משתמש במילה הנייטרלית "Ehegatte" (בן/בת זוג), ולכן אין שום הבחנה בין זוג חד-מיני לזוג הטרוסקסואלי. (לשלמות התמונה: שותפויות רשומות ישנות מלפני 2017, Lebenspartnerschaft, מכוסות דרך §27(2) – אבל אלה כבר לא נוצרות מאז אוקטובר 2017; קיימות ממשיכות להתקיים וניתן להמיר אותן לנישואים ב-Standesamt.)

יש גם רשת ביטחון אירופית, אבל חשוב להבין את גבולותיה: פסיקת ה-CJEU בעניין Coman (2018) רלוונטית בעיקר כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח/ית האיחוד האירופי (למשל אזרח/ית גרמני/ה במסלול §28) שמימש/ה חופש תנועה. לשני בני זוג ישראלים ללא אזרחות אירופית היא לרוב אינה חלה, ולכן אין להסתמך עליה כברירת מחדל.

דרישת הגרמנית ברמת A1 – והפטור שחשוב להבין נכון

בדרך כלל, בן/בת הזוג המצטרפים נדרשים להוכיח גרמנית בסיסית ברמת A1 (§30(1) משפט 1 מס' 2) עוד לפני הכניסה. אבל יש שורת פטורים (§30(1) משפט 3), ואחד מהם רלוונטי במיוחד לישראלים – ובדיוק כאן קל לטעות.

הפטור (§30(1) משפט 3 מס' 4) חל כאשר בן/בת הזוג שכבר גר/ה בגרמניה – המזמין/ה (Stammberechtigter) – רשאי/ת מכוח אזרחותו/ה להיכנס לגרמניה ולשהות בה ללא ויזה גם בשהייה שאינה קצרה. ישראל היא אזרחות כזו, לפי §41(1) AufenthV. שימו לב לצטט את המספר הנכון: מס' 3 באותו משפט הוא פטור אחר לגמרי ("צורך אינטגרציה נמוך באופן ניכר"), ואם תצטטו אותו מול הרשות תבקשו את הדבר הלא נכון.

מה שחשוב לא לבלבל: הפטור נשען על האזרחות של המזמין/ה התושב/ת, לא של המצטרפ/ת. אם המזמין/ה הוא אזרח/ית מדינה שלישית לא-פריבילגית, ואילו בן/בת הזוג המצטרפ/ת הם הישראלים – לשון הסעיף אינה נותנת פטור אוטומטי על סמך האזרחות הישראלית של המצטרפ/ת בלבד. (במסלול §28, של בן/בת זוג לאזרח/ית גרמני/ה, דרישת A1 חלה אך הפטורים חלים בהתאמה, ולעיתים ניתנת הקלה נוספת מטעמי מידתיות – גם כאן, תלוי-מקרה.)

היתרון הישראלי: כניסה ללא ויזה והגשה מתוך גרמניה

כאן מגיעה נקודה שמקלה מאוד על ישראלים. ישראל מופיעה במפורש ב-§41(1) AufenthV כמדינה פריבילגית (יחד עם ארה"ב, בריטניה, קנדה, יפן ועוד). המשמעות המעשית:

• אפשר להיכנס לגרמניה ללא ויזה מוקדמת גם לשהייה ארוכה, לא רק לטיולים.
• אפשר להגיש את בקשת היתר השהייה מתוך גרמניה, בלי להוציא ויזת D בשגרירות בישראל מראש.
• את הבקשה יש להגיש בתוך 90 יום מהכניסה, במהלך השהייה החוקית ללא ויזה. (הכלל ברור; מנגנון ההגשה המדויק עשוי להשתנות מעט בין רשויות – אמתו מקומית.)

זה אומר שהרבה זוגות ישראלים יכולים לנחות בברלין, לעשות Anmeldung, ולהגיש את בקשת איחוד המשפחות מכאן – מסלול נוח בהרבה. עדיין, יש מי שיעדיפו ודאות מראש דרך ויזה לאומית בשגרירות; שתי הדרכים לגיטימיות.

מה צריך להכין – רשימת המסמכים

לפני שמגישים, אספו את התיק. בדרך כלל במסלול איחוד המשפחות מוכיחים את הפרנסה דרך המזמין/ה, ולא נדרש Sperrkonto (חשבון חסום) כמו במסלול סטודנט/מחפש-עבודה. עם זאת, דרישת הבטחת הקיום (Sicherung des Lebensunterhalts) עדיין עשויה להיבדק, ובמסלול §28 – בן/בת זוג של אזרח/ית גרמני/ה – הכללים שונים ולרוב מקלים יותר. אמתו את הנקודה מול הרשות.

• תעודת נישואים מקורית + אפוסטיל (ישראל חתומה על אמנת האג).
• תרגום מוסמך לגרמנית בידי מתרגם/ת מושבע/ת (beeidigter Übersetzer).
• דרכונים בתוקף של שני בני הזוג.
• הוכחת מגורים והכנסה של המזמין/ה (חוזה שכירות, תלושי שכר / הוכחת פרנסה).
• היתר השהייה של המזמין/ה (במסלול §30) או תעודת אזרחות גרמנית (במסלול §28).
• אישור A1 – אלא אם חל פטור (ראו למעלה).

מתי לפנות לעורך/ת דין

רוב הזוגות יסתדרו לבד. אבל יש מצבים שבהם ייעוץ של עורך/ת דין הגירה (Rechtsanwalt לדיני הגירה, בעלות שמשתנה לפי המשרד והמורכבות) שווה כל שקל:

• נישאתם בטקס אונליין (יוטה/זום), ובמיוחד אם הטקס נערך מתוך גרמניה או מתוך ישראל – המצב המשפטי כאן לא סגור.
• קיבלתם בעבר סירוב ויזה, או שיש לכם היסטוריית שהייה מורכבת.
• אתם לא בטוחים אם חל עליכם הפטור מ-A1 (שאלת אזרחות המזמין/ה מול המצטרפ/ת).
• תיק בין-לאומי מורכב (אזרחויות שונות, ילדים מקשר קודם, מסמכים ממדינה שלישית).

זהו מידע כללי, לא ייעוץ משפטי – וכל אחד מהמקרים לעיל צריך אישור פרטני.

קשור לזה

לרקע קהילתי: חיי להט"ב בברלין · בחירת מסלול: דרישות ויזה לגרמניה · אחרי הכניסה: היתר שהייה בגרמניה · מתי כן צריך חשבון חסום: חשבון חסום (Sperrkonto) (רלוונטי למסלול סטודנט/מחפש-עבודה, לא למסלול בן/בת הזוג) · שינוי מעמד: מעבר בין ויזות.

מקורות

הנתונים, הסעיפים והנהלים במדריך הזה נבדקו מול מקורות ראשוניים באוגוסט 2026: לשון החוק עצמה, רשויות פדרליות ומדינתיות, והמוסדות האחראים. הבדיקה נעשתה בהליך רב-שלבי שכלל אימות נגדי לכל ממצא. היכן שלא הצלחנו לאמת נתון מול מקור ראשוני, כתבנו זאת במפורש ולא הצגנו אותו כמאומת.

אומת מול מקורות רשמיים (אוגוסט 2026):

• gesetze-im-internet.de – §27, §28, §30 AufenthG (איחוד משפחות ובני זוג) – gesetze-im-internet.de
• gesetze-im-internet.de – §41 AufenthV (מדינות פריבילגיות, כניסה ללא ויזה) – AufenthV §41
• dejure.org – §30 AufenthG (פטורי A1, משפט 3 מס' 3) – dejure.org
• BGH, הודעה לעיתונות, 25.09.2024 (XII ZB 244/22) – בטלות נישואי-אונליין שנערכו מגרמניה.
• Deutscher Anwaltverein, Nr. 34/25 – VG Berlin, 11.03.2025 (נישואי יוטה אונליין / הצלה דרך רישום באיחוד האירופי).
• CJEU, Coman (C-673/16, 05.06.2018) – הכרה בנישואים חד-מיניים לצורכי שהייה באיחוד האירופי.
• Same-sex marriage in Germany – Eheöffnungsgesetz, בתוקף מ-1.10.2017. עודכן: אוגוסט 2026.

הסתייגות

המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. דיני ההגירה בגרמניה מורכבים ותלויים בנסיבות האישיות של כל זוג, וההכרה בנישואים שנערכו בחו"ל – ובמיוחד בטקסי נישואים מקוונים – עשויה להשתנות ממקרה למקרה. מומלץ בחום להתייעץ עם עורך/ת דין הגירה מוסמך/ת, ולאמת פרטים מול ה-Ausländerbehörde או השגרירות, לפני הגשת בקשה.