במשך השנים שעבדתם בגרמניה, נתח קבוע מהמשכורת נוכה לביטוח הפנסיה הממלכתי (Deutsche Rentenversicherung). עכשיו אתם עוזבים – חוזרים לישראל או ממשיכים למדינה אחרת – ומתעוררת שאלה טבעית: הכסף הזה אבוד, או שאפשר לקבל אותו בחזרה?
התשובה הקצרה: לפעמים כן, לפעמים לא – ובשביל ישראלים היא מורכבת יותר ממה שרוב האתרים באינטרנט מספרים. קיימת אמנת ביטוח סוציאלי בין ישראל לגרמניה ששוברת את הכלל הפשוט של "עזבתי, אז מגיע לי החזר". המדריך הזה עושה סדר: מה זה החזר דמי הפנסיה (Beitragserstattung), מי זכאי, מה קורה למי שחוזר לישראל, ואיך מגישים בקשה – הכול לפי הכללים הרשמיים.
Beitragserstattung הוא החזר של דמי הביטוח הפנסיוני ששולמו לביטוח הפנסיוני הגרמני. לשכירים מחזירים רק את חלק העובד, כלומר בערך מחצית מההפרשה; את חלק המעסיק לא מקבלים בחזרה, ובית המשפט החוקתי הגרמני קבע שאין בכך פגם חוקתי. ⚠️ ולעצמאים, ולמי ששילם ביטוח מרצון, יש כאן מלכודת נוספת: §210 סעיף 3 קובע שדמי ביטוח מעיסוק עצמאי וכן דמי ביטוח מרצון מוחזרים "במחצית" בלבד – גם כאשר מי ששילם נשא במלוא הסכום לבדו. כלומר עצמאי או עצמאית שנשאו ב-100% מההפרשה יקבלו בחזרה 50% ממנה, ובית הדין הפדרלי לענייני סוציאליים אישר את הפרשנות הזאת. אותו כלל חל גם על דמי ביטוח מרצון ששולמו מישראל. מי שמחשב "כמה אקבל" חייב להתחיל מהמספר הזה, לא ממחצית ההפרשה של שכיר.
הרעיון: אם עזבתם את גרמניה ולא תמשכו ממנה פנסיה, אין טעם שהכסף שלכם יישאר תקוע במערכת – אז החוק מאפשר, בתנאים מסוימים, להחזיר אותו. אבל "בתנאים מסוימים" זה בדיוק העניין.
כדי להבין אם בכלל שווה לכם לטרוח: ההפרשה לפנסיה הממלכתית עומדת ב-2026 על 18.6% מהשכר ברוטו, מחציתה על העובד – 9.3%. זה בדיוק החלק שמוחזר בהחזר.
בפועל, לשכיר שמרוויח כ-€50,000 בשנה, חלק העובד הוא בערך €4,600 בשנה. אחרי שלוש שנות עבודה מדובר בהחזר של סדר גודל של €13,000–14,000 – לא סכום מבוטל. (אחרי חמש שנים כבר לא מדברים על החזר אלא על פנסיה – ראו בהמשך.)
המספרים ממחישים למה ההחלטה חשובה: מצד אחד, סכום נאה שאפשר לקבל עכשיו; מצד שני, ויתור על זכויות פנסיה עתידיות שהאמנה עם ישראל דווקא שומרת עבורכם.
החזר לפי §210 SGB VI (סעיף 1, מספר 1) מותנה בשלושה תנאים, וכולם חייבים להתקיים ביום הגשת הבקשה:
החרטה אפשרית רק עד שההחלטה נעשית סופית. אחרי שהודעת ההחזר מקבלת תוקף מחייב אפשר לבטל אותה רק במקרה החריג שבו ההודעה עצמה ניתנה שלא כדין. תכננו על כך שזו החלטה סופית.
1. אין יותר ביטוח חובה גרמני. אין עוד חובת ביטוח פנסיוני לפי הדין הגרמני. שימו לב לניואנס: לפי הנחיות הביטוח הפנסיוני הגרמני, ביטוח חובה במדינה אחרת באיחוד האירופי, וכן בטורקיה או במדינות יורשות יוגוסלביה, מושווה לביטוח חובה גרמני וחוסם את ההחזר. ביטוח לאומי בישראל, לעומת זאת, אינו מושווה, מפני שהאמנה עם ישראל אינה כוללת הוראת השוואה כזאת.
2. אין זכות לביטוח מרצון בגרמניה. זהו התנאי המכריע, והוא זה שחוסם כמעט כל ישראלי. הפירוט בפרק הבא, ואל תדלגו עליו.
3. חלפו 24 חודשי לוח. תקופת ההמתנה מתחילה אחרי דמי הביטוח הגרמניים האחרונים ומסתיימת ביום האחרון של חודש הלוח ה-24. אם בינתיים נכנסים שוב לביטוח חובה, בגרמניה או במדינה שמושווית לה, מתחילים 24 חודשים חדשים.
זו הטעות הנפוצה ביותר בעברית בנושא הזה. במסלול של מי שעזב את גרמניה אין שום תקרה של 60 חודשי הפרשה. הנחיית היישום של הביטוח הפנסיוני הגרמני קובעת שגם מי שכבר מילא את תקופת האכשרה הכללית זכאי להחזר לפי §210 סעיף 1 מספר 1, ושיש להסביר לו קודם שהוא מוותר בכך על קצבה. ההנחיה הייעודית לישראל אף כותבת שאזרחי ישראל שגרים מחוץ לישראל ומחוץ לאיחוד האירופי זכאים "ללא תלות במספר ההפרשות הגרמניות". תקרת חמש השנים קיימת במסלולים אחרים בלבד: מי שהגיע לגיל הפרישה ולא צבר 60 חודשים (§210 סעיף 1 מספר 2), שאירים (מספר 3), ומי שפטור מביטוח חובה (§210 סעיף 1a).
אבל "אפשר" אינו "כדאי": מעל 60 חודשים, ובזכות האמנה גם הרבה מתחת לזה, יש קצבה גרמנית אמיתית שמשולמת לכל החיים גם לחשבון בישראל, וההחזר מוחק אותה לתמיד.
1. חלפו 24 חודשים. אפשר להגיש רק אחרי ש-24 חודשים מלאים חלפו מאז ההפרשה האחרונה (או מאז שיצאתם מביטוח החובה) – ובלבד שלא חזרתם בינתיים לביטוח חובה בגרמניה. זו "תקופת המתנה" (Karenzzeit) שאי אפשר לעקוף.
2. פחות מ-60 חודשי הפרשות (5 שנים). ההחזר אפשרי רק אם לא צברתם את "תקופת האכשרה הכללית" של 60 חודשים. ברגע שחציתם את רף חמש השנים, אתם כבר זכאים לפנסיה גרמנית (חלקית) בגיל הפרישה – ואז לא מקבלים החזר, אלא פנסיה בעתיד. במילים אחרות: פחות מ-5 שנים → טריטוריית החזר; 5 שנים ומעלה → טריטוריית פנסיה.
3. אין לכם זכות לביטוח מרצון. אם לפי החוק – או לפי אמנה בין-מדינתית – קיימת לכם זכות להמשיך בביטוח מרצון, ההחזר נחסם. וכאן בדיוק נכנסת האמנה עם ישראל.
בין ישראל לגרמניה קיימת אמנת ביטוח סוציאלי (משנת 1973, בתוקף עם תיקונים מ-1987), והיא משנה את התמונה לישראלים באופן מהותי.
הכלל המרכזי (סעיף 20 לאמנה) הוא צבירה משותפת של תקופות ביטוח (Zusammenrechnung): חודשי הביטוח שצברתם בגרמניה מצטרפים לתקופות הביטוח הלאומי שלכם בישראל לצורך זכאות לקצבה. כלומר – התקופה הגרמנית אינה "הולכת לאיבוד"; היא נספרת יחד עם הישראלית לכיוון פנסיה עתידית.
המשמעות המעשית, בלי לרכך: אזרחי ישראל שחוזרים לגור בישראל כמעט לעולם אינם זכאים להחזר. הפרוטוקול המסכם לאמנה (מספר 2, אות ג) מעניק לאזרחי ישראל שמקום מגוריהם הרגיל בישראל זכות להמשיך בביטוח מרצון בביטוח הפנסיוני הגרמני, ודי בכך שנזקפה לזכותם הפרשה גרמנית אחת. חוברת הביטוח הפנסיוני הגרמני לישראל מנסחת זאת כך: "אם אתם גרים בישראל, אתם יכולים לשלם דמי ביטוח מרצון אם כבר שילמתם דמי ביטוח לביטוח הפנסיוני הגרמני עבור חודש אחד". והזכות לביטוח מרצון היא בדיוק מה ש-§210 שולל. מי שכן עשוי להיות זכאי, לפי הנחיות הביטוח הפנסיוני הגרמני: • אזרחי ישראל שמקום מגוריהם הרגיל אינו בישראל ואינו במדינת האיחוד האירופי, איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה או שווייץ. למשל מי שעבר מברלין לארצות הברית או לקנדה. כאן, כאמור, אין תקרה של חודשי הפרשה. • מי שאינם אזרחי ישראל או גרמניה וגרים בישראל, אם אין להם זכות לביטוח מרצון ממקור אחר. וההחזר חסום, לצד המקרה המרכזי שלמעלה, גם לאזרחי ישראל שגרים בגרמניה, וגם לאזרחי ישראל שגרים במדינת האיחוד האירופי ויש להם ולו הפרשה גרמנית אחת. השורה התחתונה: אל תתכננו על ההחזר. לרוב הקוראים המסלול הרלוונטי הוא לא פדיון אלא שמירת הזכויות, ובמידת הצורך גם השלמת ביטוח מרצון מישראל, שהאמנה מאפשרת במפורש. בכל מקרה בדקו פרטנית מול ה-DRV לפני כל מהלך.
השורה התחתונה, וזו התשובה שרוב הישראלים מחפשים: לפי ביטוח הפנסיה הגרמני, אזרחי ישראל שמתגוררים דרך קבע בישראל זכאים לביטוח מרצון בתנאי אחד בלבד, שקיימת להם ולו הפרשה גרמנית אחת בת זקיפה. מי שעבדו בגרמניה עומדים בתנאי הזה כמעט תמיד. ומכיוון ש-§210 מתנה את ההחזר בכך שאין זכות לביטוח מרצון, המסקנה המעשית היא שלרוב הישראלים החוזרים לישראל ההחזר חסום. ההחזר נשאר רלוונטי בעיקר למי שעוברים למדינה שלישית שאינה ישראל, שבה זכות הביטוח מרצון לפי האמנה אינה חלה. ושימו לב לנקודה שמבלבלת רבים: סעיף 20 לאמנה מצרף את תקופות הביטוח הלאומי הישראליות גם לתקופת ההמתנה הגרמנית בת חמש השנים. לכן "פחות מחמש שנים בגרמניה" אינו בהכרח "טריטוריית החזר": מי שיש להם ותק ישראלי עשויים כבר לעמוד בתקופת ההמתנה, ולהיות בטריטוריית פנסיה. אמתו את המצב האישי מול ה-DRV לפני שמגישים דבר. [ולעדכן את מקור §210 מ-sozialgesetzbuch-sgb.de ל-https://www.gesetze-im-internet.de/sgb_6/__210.html]
אז מה עדיף – לפדות עכשיו או לשמור לפנסיה? זה תלוי בעיקר בכמה זמן הפרשתם:
ומה עם מי שהפרישו יותר מחמש שנים? בדף השאלות הנפוצות של הביטוח הפנסיוני הגרמני יש תשובה לאזרחית ארצות הברית עם שמונה שנות הפרשה, שנדחתה "כי כבר שילמת דמי ביטוח לפחות חמש שנים". אל תסיקו מזה כלל כללי. סף חמש השנים שם נובע מהאמנה עם ארצות הברית, שמקנה זכות לביטוח מרצון רק אחרי 60 חודשי הפרשה גרמניים, והזכות הזאת היא שחוסמת את ההחזר. באמנה עם ישראל הסף הוא הפרשה גרמנית אחת בלבד, ולכן לגבי ישראלים השאלה הקובעת היא מקום המגורים ולא מספר השנים. ההנחיה הייעודית לישראל אף כותבת שאזרחי ישראל שגרים מחוץ לישראל ומחוץ לאיחוד זכאים "ללא תלות במספר ההפרשות הגרמניות".
5 שנים ומעלה: אתם כבר בונים פנסיה גרמנית חלקית שתשולם בגיל הפרישה – וחשוב: בזכות האמנה, גרמניה יכולה לשלם את הפנסיה גם לכתובת בישראל. במקרה כזה, פדיון מוקדם לרוב לא משתלם; עדיף לשמור על הזכויות.
זו החלטה כלכלית ארוכת-טווח, לא רק "כמה כסף אני מקבל עכשיו". שווה לחשב מול הסכומים הריאליים לפני שמחליטים.
לפני שמגישים, בדקו את השאלה שקובעת: האם קיימת לכם זכות לביטוח מרצון בגרמניה. אם התשובה כן, ההחזר חסום, ואין טעם להגיש. אם הבירור מול ה-DRV העלה שההחזר אפשרי במקרה שלכם, כך מגישים: • חכו ל-24 חודשי הלוח. בקשה מוקדמת מדי תידחה. • אפשר להגיש גם בלי טופס. חוברת הביטוח הפנסיוני הגרמני לישראל כותבת שאפשר להגיש בקשה חופשית בכל גוף ביטוח פנסיוני גרמני, וגם בשגרירות או בקונסוליה גרמנית, ובשפת האם, בלי מתווך, בלי מיופה כוח ובלי מתרגם. • ואם מגישים בטפסים: משרד החוץ הגרמני מפנה לשלושה מסמכים – V901 (בקשה להחזר דמי ביטוח בשהייה בחו"ל, גרמנית ואנגלית), A1312 (הצהרת תשלום ופרטי בנק), ואישור חיים (Lebensbescheinigung). • הכינו את המספרים והמסמכים: מספר הביטוח הגרמני (Versicherungsnummer), אישור עזיבה (Abmeldung), ופרטי חשבון בנק.
הטיפול בבקשה אורך זמן; היו סבלניים ועקבו אחריה.
בגרמניה התשובה חד-משמעית: החזר דמי ביטוח לפי §210 SGB VI פטור ממס הכנסה גרמני. §3 מספר 3 אות ב' לחוק מס ההכנסה הגרמני (EStG) מונה במפורש "החזרי דמי ביטוח למבוטח לפי §§210 ו-286d לספר השישי של חוק הביטוח הסוציאלי" ברשימת ההכנסות הפטורות ממס. לגבי ישראל לא מצאנו החלטת מיסוי רשמית שמתייחסת ישירות להחזר הזה, ולכן איננו טוענים דבר לכאן או לכאן. אם הסכום משמעותי, כדאי לברר מול יועץ מס ישראלי לפני ההגשה.
להניח ש"כל מי שעוזב מקבל את הכסף בחזרה". לא נכון – יש תנאים, והאמנה עם ישראל מסבכת את התמונה.
לשכוח את 24 החודשים. בקשה מוקדמת מדי פשוט תידחה.
לפדות כשעדיף לשמור. מעל 5 שנות הפרשה אתם בונים פנסיה שתשולם גם בישראל – פדיון מוקדם עלול להיות טעות יקרה.
להתעלם מהאמנה. ישראלים אינם "עוד מהגרים לא-אירופים"; האמנה נותנת לכם מסלול צבירה שאין למי שמגיע ממדינה בלי אמנה.
לאבד את המסמכים. בלי ה-Versicherungsnummer והרשומות, כל תהליך – החזר או פנסיה – נעשה מסובך פי כמה.
מתי אפשר להגיש בקשה להחזר? רק אחרי 24 חודשים מההפרשה האחרונה (או מהיציאה מביטוח חובה).
כמה מקבלים בחזרה? רק את חלק העובד – בערך מחצית מההפרשה. חלק המעסיק אינו מוחזר.
עבדתי 6 שנים בגרמניה – אקבל החזר? במסלול של מי שעזב את גרמניה אין תקרה של חמש שנים, ולכן התשובה תלויה במקום המגורים ולא במספר השנים. אזרחי ישראל שגרים בישראל חסומים ממילא, מפני שיש להם זכות לביטוח מרצון. מי שגר מחוץ לישראל ומחוץ לאיחוד האירופי עשוי לקבל החזר גם אחרי שש שנים, אבל אז הוא מוחק קצבה גרמנית חודשית לכל החיים, וזו כמעט תמיד עסקה גרועה.
חזרתי לישראל – עדיף החזר או פנסיה? תלוי בנסיבות. בגלל האמנה, לרוב כדאי לבדוק מול ה-DRV לפני שמחליטים; מעל 5 שנים שמירת הזכויות בדרך כלל עדיפה.
האם הפנסיה הגרמנית תשולם לי בישראל? כן – אמנת הביטוח הסוציאלי מאפשרת לשלם קצבה גרמנית גם לכתובת בישראל.
התקופה שצברתי – נספרת בישראל? כן; סעיף 20 לאמנה מצרף את התקופה הגרמנית והישראלית לצורך זכאות לקצבה.
הנתונים, הסעיפים והנהלים במדריך הזה נבדקו מול מקורות ראשוניים באוגוסט 2026: לשון החוק עצמה, רשויות פדרליות ומדינתיות, והמוסדות האחראים. הבדיקה נעשתה בהליך רב-שלבי שכלל אימות נגדי לכל ממצא. היכן שלא הצלחנו לאמת נתון מול מקור ראשוני, כתבנו זאת במפורש ולא הצגנו אותו כמאומת.
המידע כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ מס, פנסיוני או פיננסי. סכומים, מדרגות וזכאויות משתנים משנה לשנה ולפי הנסיבות האישיות. לפני קבלת החלטה, כדאי להתייעץ עם יועץ מס (Steuerberater) או עם איש מקצוע מוסמך.
כדי להוסיף תגובה צריך חשבון. ההרשמה חינם ולוקחת דקה.
הרשמהתגובות בעמוד הזה גלויות לכל אחד/ת שנכנס/ת לדף, גם בלי חשבון.
נעים להכיר 👋
הצטרפו בחינם ונרכיב לכם מסלול אישי לפי השלב שלכם — ונשמור לכם את ההתקדמות.
