אחת הדאגות הראשונות של ישראלים שעוברים לגרמניה: אם אני חייב מס בגרמניה על ההכנסה בכל העולם, ואני עדיין קשור לישראל – האם אשלם מס פעמיים על אותו כסף? התשובה, לרוב, לא. בדיוק בשביל זה קיימת אמנת המס בין ישראל לגרמניה.
הבהרה חשובה: המדריך הזה הוא הסבר כללי ולא ייעוץ מס. מיסוי חוצה-גבולות מורכב ותלוי-מקרה – לפני כל החלטה התייעצו עם רואה חשבון בינלאומי בישראל ו/או יועץ מס גרמני (Steuerberater) שמכירים את שתי המערכות.
אמנת המס (Doppelbesteuerungsabkommen) בין ישראל לגרמניה נחתמה ב-2014 ונכנסה לתוקף בסוף 2016, ומבוססת על מודל ה-OECD. תפקידה: לחלק בין שתי המדינות את זכות המיסוי על כל סוג הכנסה, כך שלא תמוסו פעמיים על אותו כסף – ולהפחית ניכויי מס במקור על הכנסה פסיבית (דיבידנד, ריבית).
הבסיס: כל מדינה ממסה את תושביה על הכנסה עולמית. אז אם שתי המדינות רואות בכם תושב, האמנה קובעת של מי אתם "תושב" לצורך המס, לפי סדר יורד:
זה קריטי: מרגע שגרמניה היא מדינת התושבות שלכם, היא ממסה את ההכנסה העולמית – כולל שכר ממעסיק ישראלי. ראו את הסבר תלוש המשכורת והמיסים.
סעיף 100א לפקודת מס הכנסה קובע במפורש: "נכס של אדם תושב ישראל שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל". זו מכירה רעיונית של כל הנכסים, ו"נכס" מוגדר באותו סעיף כ"לרבות מניות וזכויות שהוענקו כאמור בסעיפים 3(ט) ו-102" – כלומר גם אופציות ומניות שקיבלתם מהמעסיק בישראל.
מי שלא משלם את המס במועד הניתוק נחשב כמי שביקש לדחות אותו למועד המימוש, כלומר למכירה בפועל. אז משלמים על "חלק הרווח החייב": רווח ההון הריאלי במועד המימוש, מוכפל בתקופת ההחזקה מיום הרכישה ועד יום ניתוק התושבות, ומחולק בכל התקופה מיום הרכישה ועד המימוש. הפרשי הצמדה וריבית מתווספים רק ממועד המימוש ואילך. אם המכירה חייבת ממילא במס בישראל במועד המימוש, משלמים את המס הרגיל במקום את החישוב הזה.
בשפה פשוטה: מי שמחזיק תיק ניירות ערך או אופציות 102 ועובר לברלין נושא חבות מס ישראלית על כל הרווח שנצבר עד יום העזיבה, גם אם ימכור מברלין בעוד עשר שנים. האמנה לא מבטלת את זה – המכירה הרעיונית קורית ביום שבו עדיין הייתם תושבי ישראל. אל תעברו בלי לתמחר את זה מראש מול רואה חשבון.
זו הנקודה שמפילה הכי הרבה ישראלים, והיא לא באמנה אלא בדין הישראלי. לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, "תושב ישראל" הוא מי שמרכז חייו בישראל, ומרכז החיים נקבע לפי "מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים" – ובהם מקום הבית הקבוע, מקום המגורים של בני המשפחה, מקום העיסוק הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים, ומקום הפעילות בארגונים ובמוסדות. אין בפקודה "טופס ניתוק" שמנתק, ואין תאריך שבו זה קורה מעצמו.
לצד מבחן מרכז החיים יש שתי חזקות ימים: מי ששהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, או 30 ימים או יותר בשנת המס יחד עם 425 ימים בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה – חזקה עליו שמרכז חייו בישראל. "יום" כולל חלק מיום, כך שנחיתה וטיסה נספרות. החזקות ניתנות לסתירה, הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה. אבל מי שמתקיימת בו חזקה וטוען שהיא נסתרת חייב לפי סעיף 131(א)(5ה) לפקודה להגיש דוח שמפרט את העובדות שעליהן מבוססת הטענה, בצירוף המסמכים התומכים בה.
ויש הגדרה שנייה שכדאי להכיר: "תושב חוץ" הוא מי שאינו תושב ישראל, וכן מי שהתקיימו בו כל אלה – שהייה של 183 ימים לפחות מחוץ לישראל בכל אחת משתי שנות מס רצופות, ומרכז חיים שאינו בישראל בשתי שנות המס שאחריהן. המסלול הזה נסגר רק אחרי ארבע שנים, ובדיעבד.
המשמעות המעשית: בשנת המעבר, ולעיתים גם שנה או שנתיים אחריה, שתי המדינות עשויות לראות בכם תושב. אז ורק אז נכנס שובר השוויון של האמנה. והוא קובע תושבות לצורך האמנה בלבד: הוא לא מוחק את המעמד בדין הישראלי ולא את חובות הדיווח שנלוות אליו.
דירה והכנסות בישראל: מיסים ונכס בישראל כשגרים בגרמניה.
ויש ענף שני של אותה מלכודת, והוא נוגע כמעט לכל מי שעובר באמצע השנה. לפי סעיף 32b(1) משפט 1 פסקה 2 לחוק מס ההכנסה הגרמני, הכנסות חוץ שלא היו חייבות במס גרמני בשנת השומה נכנסות לחישוב שיעור המס – והפסקה חלה במפורש על מקרים של חבות מס בלתי מוגבלת בחלק מהשנה, לרבות המקרים שבסעיף 2(7) משפט 3. בעברית: מי שעבר לברלין ביולי, המשכורת הישראלית שלו מינואר עד המעבר לא תמוסה בגרמניה – אבל כן תעלה את שיעור המס הגרמני על החודשים הגרמניים של אותה שנה. זה קורה גם כשהאמנה בכלל לא נכנסת לתמונה, כי באותם חודשים עוד לא הייתם תושבי גרמניה. זה מגיע בדוח השנתי הגרמני הראשון, וצריך להצהיר עליו.
קרובים לגיל פרישה? כללי הפנסיה והאמנה משתלבים – ראו את מעבר לברלין בגיל מבוגר.
אשלם מס פעמיים? לרוב לא – האמנה מונעת כפל מס, אבל צריך להצהיר ולתבוע את ההקלה.
מי קובע של מי אני תושב? כללי שובר-השוויון: בית קבע, מרכז אינטרסים, שהייה, אזרחות.
הכנסה פטורה מישראל באמת "לא נספרת" בגרמניה? לא ממוסה שוב, אבל Progressionsvorbehalt יכול להעלות את שיעור המס על ההכנסה הגרמנית.
צריך רואה חשבון? כמעט תמיד כן, במיוחד אם יש הכנסות או נכסים בשתי המדינות.
הנתונים, הסעיפים והנהלים במדריך הזה נבדקו מול מקורות ראשוניים באוגוסט 2026: לשון החוק עצמה, רשויות פדרליות ומדינתיות, והמוסדות האחראים. הבדיקה נעשתה בהליך רב-שלבי שכלל אימות נגדי לכל ממצא. היכן שלא הצלחנו לאמת נתון מול מקור ראשוני, כתבנו זאת במפורש ולא הצגנו אותו כמאומת.
מקורות (2026, יולי 2026):
המידע כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ מס, פנסיוני או פיננסי. סכומים, מדרגות וזכאויות משתנים משנה לשנה ולפי הנסיבות האישיות. לפני קבלת החלטה, כדאי להתייעץ עם יועץ מס (Steuerberater) או עם איש מקצוע מוסמך.
כדי להוסיף תגובה צריך חשבון. ההרשמה חינם ולוקחת דקה.
הרשמהתגובות בעמוד הזה גלויות לכל אחד/ת שנכנס/ת לדף, גם בלי חשבון.
