

אחת הסיבות הכי יפות לעבור לברלין היא פשוט להיות זוג – בגלוי, בלי אסטריקס. והחדשות הכי טובות מחכות כבר בהתחלה: החוק הגרמני רואה אתכם. מאז ה-1 באוקטובר 2017 גרמניה מכירה בנישואים חד-מיניים בדיוק כמו בכל נישואים אחרים, כולל לצורך איחוד משפחות והגירת בן/בת זוג. אין "מסלול נפרד" ואין הנחתה.
אם בכל זאת יושבת על הלב שאלה קטנה לפני המעבר – "האם המדינה הזאת באמת תראה בנו זוג?" – התשובה היא כן, במלוא מובן המילה. יש רק פרט טכני אחד ששווה להכיר (הצורה שבה נישאתם), ונסביר אותו בהמשך בפשטות. המדריך הזה נותן לכם את התמונה המלאה, בשפה ברורה, כדי שתגיעו לשגרירות או ל-Ausländerbehörde בביטחון.
"איחוד משפחות" (Familiennachzug) הוא המסלול שבו בן/בת זוג מצטרפים למי שכבר גר בגרמניה, או נכנסים יחד. מאז חוק "נישואים לכולם" (Eheöffnungsgesetz, "Ehe für alle"), שני בני זוג מאותו המין הם "Ehegatten" – בני זוג נשואים – לכל דבר ועניין, והסעיפים בחוק ההגירה חלים עליהם באופן זהה לחלוטין. אם תבחרו במסלול הלא נכון, או תניחו הנחה שגויה לגבי ההכרה בנישואים, המחיר הוא לא תיאורטי: סירוב ויזה, חודשים אבודים, ולפעמים הצורך לצאת מגרמניה ולהתחיל מחדש. לכן שווה להשקיע שעה בהבנת שלושת הצמתים – הכרה בנישואים, בחירת מסלול הוויזה, ודרישת השפה.
הכלל המרכזי פשוט: גרמניה מכירה אוטומטית בנישואים חד-מיניים שנערכו כדין בחו"ל, ללא צורך ב"הליך הכרה" מיוחד – בניגוד לגירושין מחו"ל, שכן דורשים אישור. אם נישאתם באופן אישי ופיזי בתחום שיפוט שמבצע נישואים כאלה (למשל דנמרק, או Standesamt גרמני), אתם בבית.
המלכודת היא לא המין שלכם – היא צורת הטקס. הרבה זוגות ישראלים נישאים ב"נישואי יוטה" אונליין (טקס בזום מול פקיד ביוטה). כאן צריך זהירות אמיתית:
השורה התחתונה: זוגיות חד-מינית – מצוין. טקס אונליין – זו נקודת הסיכון. המסלול הבטוח הוא נישואים פיזיים במקום שמבצע אותם (או ב-Standesamt בגרמניה עצמה). אם התעודה שלכם מטקס אונליין, אל תסתמכו עליה לצורך ויזה לפני בדיקה משפטית.
לאחר שהנישואים תקפים, השאלה הבאה היא למי בני הזוג מצטרפים. יש שני מסלולים עיקריים, ושניהם מתייחסים לזוגות חד-מיניים בדיוק כמו לכל זוג אחר:
בשני הסעיפים החוק משתמש במילה הנייטרלית "Ehegatte" (בן/בת זוג), ולכן אין שום הבחנה בין זוג חד-מיני לזוג הטרוסקסואלי. (לשלמות התמונה: שותפויות רשומות ישנות מלפני 2017, Lebenspartnerschaft, מכוסות דרך §27(2) – אבל אלה כבר לא נוצרות מאז אוקטובר 2017; קיימות ממשיכות להתקיים וניתן להמיר אותן לנישואים ב-Standesamt.)
יש גם רשת ביטחון אירופית, אבל חשוב להבין את גבולותיה: פסיקת ה-CJEU בעניין Coman (2018) רלוונטית בעיקר כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח/ית האיחוד האירופי (למשל אזרח/ית גרמני/ה במסלול §28) שמימש/ה חופש תנועה. לשני בני זוג ישראלים ללא אזרחות אירופית היא לרוב אינה חלה, ולכן אין להסתמך עליה כברירת מחדל.
בדרך כלל, בן/בת הזוג המצטרפים נדרשים להוכיח גרמנית בסיסית ברמת A1 (§30(1) משפט 1 מס' 2) עוד לפני הכניסה. אבל יש שורת פטורים (§30(1) משפט 3), ואחד מהם רלוונטי במיוחד לישראלים – ובדיוק כאן קל לטעות.
הפטור (§30(1) משפט 3 מס' 4) חל כאשר בן/בת הזוג שכבר גר/ה בגרמניה – המזמין/ה (Stammberechtigter) – רשאי/ת מכוח אזרחותו/ה להיכנס לגרמניה ולשהות בה ללא ויזה גם בשהייה שאינה קצרה. ישראל היא אזרחות כזו, לפי §41(1) AufenthV. שימו לב לצטט את המספר הנכון: מס' 3 באותו משפט הוא פטור אחר לגמרי ("צורך אינטגרציה נמוך באופן ניכר"), ואם תצטטו אותו מול הרשות תבקשו את הדבר הלא נכון.
מה שחשוב לא לבלבל: הפטור נשען על האזרחות של המזמין/ה התושב/ת, לא של המצטרפ/ת. אם המזמין/ה הוא אזרח/ית מדינה שלישית לא-פריבילגית, ואילו בן/בת הזוג המצטרפ/ת הם הישראלים – לשון הסעיף אינה נותנת פטור אוטומטי על סמך האזרחות הישראלית של המצטרפ/ת בלבד. (במסלול §28, של בן/בת זוג לאזרח/ית גרמני/ה, דרישת A1 חלה אך הפטורים חלים בהתאמה, ולעיתים ניתנת הקלה נוספת מטעמי מידתיות – גם כאן, תלוי-מקרה.)
כאן מגיעה נקודה שמקלה מאוד על ישראלים. ישראל מופיעה במפורש ב-§41(1) AufenthV כמדינה פריבילגית (יחד עם ארה"ב, בריטניה, קנדה, יפן ועוד). המשמעות המעשית:
זה אומר שהרבה זוגות ישראלים יכולים לנחות בברלין, לעשות Anmeldung, ולהגיש את בקשת איחוד המשפחות מכאן – מסלול נוח בהרבה. עדיין, יש מי שיעדיפו ודאות מראש דרך ויזה לאומית בשגרירות; שתי הדרכים לגיטימיות.
לפני שמגישים, אספו את התיק. בדרך כלל במסלול איחוד המשפחות מוכיחים את הפרנסה דרך המזמין/ה, ולא נדרש Sperrkonto (חשבון חסום) כמו במסלול סטודנט/מחפש-עבודה. עם זאת, דרישת הבטחת הקיום (Sicherung des Lebensunterhalts) עדיין עשויה להיבדק, ובמסלול §28 – בן/בת זוג של אזרח/ית גרמני/ה – הכללים שונים ולרוב מקלים יותר. אמתו את הנקודה מול הרשות.
רוב הזוגות יסתדרו לבד. אבל יש מצבים שבהם ייעוץ של עורך/ת דין הגירה (Rechtsanwalt לדיני הגירה, בעלות שמשתנה לפי המשרד והמורכבות) שווה כל שקל:
זהו מידע כללי, לא ייעוץ משפטי – וכל אחד מהמקרים לעיל צריך אישור פרטני.
לרקע קהילתי: חיי להט"ב בברלין · בחירת מסלול: דרישות ויזה לגרמניה · אחרי הכניסה: היתר שהייה בגרמניה · מתי כן צריך חשבון חסום: חשבון חסום (Sperrkonto) (רלוונטי למסלול סטודנט/מחפש-עבודה, לא למסלול בן/בת הזוג) · שינוי מעמד: מעבר בין ויזות.
הנתונים, הסעיפים והנהלים במדריך הזה נבדקו מול מקורות ראשוניים באוגוסט 2026: לשון החוק עצמה, רשויות פדרליות ומדינתיות, והמוסדות האחראים. הבדיקה נעשתה בהליך רב-שלבי שכלל אימות נגדי לכל ממצא. היכן שלא הצלחנו לאמת נתון מול מקור ראשוני, כתבנו זאת במפורש ולא הצגנו אותו כמאומת.
אומת מול מקורות רשמיים (אוגוסט 2026):
המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. דיני ההגירה בגרמניה מורכבים ותלויים בנסיבות האישיות של כל זוג, וההכרה בנישואים שנערכו בחו"ל – ובמיוחד בטקסי נישואים מקוונים – עשויה להשתנות ממקרה למקרה. מומלץ בחום להתייעץ עם עורך/ת דין הגירה מוסמך/ת, ולאמת פרטים מול ה-Ausländerbehörde או השגרירות, לפני הגשת בקשה.
המידע כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בנסיבות האישיות, והחוק והנהלים בגרמניה משתנים. לפני קבלת החלטה, כדאי לוודא מול הרשות המוסמכת או להתייעץ עם עורך דין. אם משהו כאן כבר לא מדויק, נשמח לשמוע ונעדכן.
כדי להוסיף תגובה צריך חשבון. ההרשמה חינם ולוקחת דקה.
הרשמהתגובות בעמוד הזה גלויות לכל אחד/ת שנכנס/ת לדף, גם בלי חשבון.