אמנת המס ישראל-גרמניה: איך לא לשלם מס פעמיים

מה זו האמנה ומה היא עושה

אמנת המס (Doppelbesteuerungsabkommen) בין ישראל לגרמניה נחתמה ב-2014 ונכנסה לתוקף בסוף 2016, ומבוססת על מודל ה-OECD. תפקידה: לחלק בין שתי המדינות את זכות המיסוי על כל סוג הכנסה, כך שלא תמוסו פעמיים על אותו כסף – ולהפחית ניכויי מס במקור על הכנסה פסיבית (דיבידנד, ריבית).

תושב מס של מי? כללי "שובר השוויון"

הבסיס: כל מדינה ממסה את תושביה על הכנסה עולמית. אז אם שתי המדינות רואות בכם תושב, האמנה קובעת של מי אתם "תושב" לצורך המס, לפי סדר יורד:

• בית קבע – היכן שיש לכם בית זמין דרך קבע.
• מרכז האינטרסים החיוניים – קשרים אישיים וכלכליים (משפחה, עבודה, נכסים).
• מקום השהייה הרגיל – היכן אתם שוהים בפועל רוב הזמן.
• אזרחות – כקריטריון אחרון.

זה קריטי: מרגע שגרמניה היא מדינת התושבות שלכם, היא ממסה את ההכנסה העולמית – כולל שכר ממעסיק ישראלי. ראו את הסבר תלוש המשכורת והמיסים.

איך זה עובד לפי סוג הכנסה

ישראל לא מפסיקה למסות אתכם ביום שנוחתים בברלין

מס יציאה: הנכסים "נמכרים" ביום שלפני הניתוק

סעיף 100א לפקודת מס הכנסה קובע במפורש: "נכס של אדם תושב ישראל שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל". זו מכירה רעיונית של כל הנכסים, ו"נכס" מוגדר באותו סעיף כ"לרבות מניות וזכויות שהוענקו כאמור בסעיפים 3(ט) ו-102" – כלומר גם אופציות ומניות שקיבלתם מהמעסיק בישראל.

מי שלא משלם את המס במועד הניתוק נחשב כמי שביקש לדחות אותו למועד המימוש, כלומר למכירה בפועל. אז משלמים על "חלק הרווח החייב": רווח ההון הריאלי במועד המימוש, מוכפל בתקופת ההחזקה מיום הרכישה ועד יום ניתוק התושבות, ומחולק בכל התקופה מיום הרכישה ועד המימוש. הפרשי הצמדה וריבית מתווספים רק ממועד המימוש ואילך. אם המכירה חייבת ממילא במס בישראל במועד המימוש, משלמים את המס הרגיל במקום את החישוב הזה.

בשפה פשוטה: מי שמחזיק תיק ניירות ערך או אופציות 102 ועובר לברלין נושא חבות מס ישראלית על כל הרווח שנצבר עד יום העזיבה, גם אם ימכור מברלין בעוד עשר שנים. האמנה לא מבטלת את זה – המכירה הרעיונית קורית ביום שבו עדיין הייתם תושבי ישראל. אל תעברו בלי לתמחר את זה מראש מול רואה חשבון.

זו הנקודה שמפילה הכי הרבה ישראלים, והיא לא באמנה אלא בדין הישראלי. לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, "תושב ישראל" הוא מי שמרכז חייו בישראל, ומרכז החיים נקבע לפי "מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים" – ובהם מקום הבית הקבוע, מקום המגורים של בני המשפחה, מקום העיסוק הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים, ומקום הפעילות בארגונים ובמוסדות. אין בפקודה "טופס ניתוק" שמנתק, ואין תאריך שבו זה קורה מעצמו.

לצד מבחן מרכז החיים יש שתי חזקות ימים: מי ששהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, או 30 ימים או יותר בשנת המס יחד עם 425 ימים בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה – חזקה עליו שמרכז חייו בישראל. "יום" כולל חלק מיום, כך שנחיתה וטיסה נספרות. החזקות ניתנות לסתירה, הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה. אבל מי שמתקיימת בו חזקה וטוען שהיא נסתרת חייב לפי סעיף 131(א)(5ה) לפקודה להגיש דוח שמפרט את העובדות שעליהן מבוססת הטענה, בצירוף המסמכים התומכים בה.

ויש הגדרה שנייה שכדאי להכיר: "תושב חוץ" הוא מי שאינו תושב ישראל, וכן מי שהתקיימו בו כל אלה – שהייה של 183 ימים לפחות מחוץ לישראל בכל אחת משתי שנות מס רצופות, ומרכז חיים שאינו בישראל בשתי שנות המס שאחריהן. המסלול הזה נסגר רק אחרי ארבע שנים, ובדיעבד.

המשמעות המעשית: בשנת המעבר, ולעיתים גם שנה או שנתיים אחריה, שתי המדינות עשויות לראות בכם תושב. אז ורק אז נכנס שובר השוויון של האמנה. והוא קובע תושבות לצורך האמנה בלבד: הוא לא מוחק את המעמד בדין הישראלי ולא את חובות הדיווח שנלוות אליו.

• • שכר עבודה: לפי סעיף 14 לאמנה, שכר של תושב מדינה אחת ממוסה רק באותה מדינה, אלא אם העבודה מבוצעת במדינה האחרת – ואז גם המדינה האחרת רשאית למסות. יש חריג, והוא מנוסח בדיוק: המדינה שבה מבוצעת העבודה לא תמסה רק אם מתקיימים שלושה תנאים במצטבר – השהייה בה אינה עולה על 183 ימים בסך הכול בתוך תקופה של 12 חודשים המתחילה או מסתיימת בשנת המס הרלוונטית (לא שנה קלנדרית), המעסיק אינו תושב אותה מדינה, והשכר אינו מושת על מוסד קבע של המעסיק שם. שלושתם. די שתנאי אחד נופל, וזכות המיסוי חוזרת למדינה שבה בוצעה העבודה. [פסקת אזהרה מיד אחרי רשימת סוגי ההכנסה] טעות נפוצה שכדאי לעצור עליה: "אם אשהה בגרמניה פחות מ-183 יום, לא אהיה תושב מס גרמני". זה לא נכון. תושבות המס בגרמניה נקבעת לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק המסים הגרמני (Abgabenordnung) ולא לפי ספירת ימים. מי שמחזיק דירה בנסיבות שמלמדות שישמור עליה וישתמש בה נחשב בעל Wohnsitz, וחייב במס על הכנסה עולמית מהיום הראשון. ובנוסף, שהייה רצופה של יותר משישה חודשים נחשבת "שהייה רגילה" תמיד ומההתחלה, כלומר רטרואקטיבית ליום הראשון. כלל 183 הימים שבאמנה הוא כלל לחלוקת זכות מיסוי בין שתי מדינות – הוא לא מבחן תושבות.
• נדל"ן והכנסות שכירות: ממוסות במדינה שבה הנכס נמצא. דירה בישראל → המס הראשוני בישראל. ראו את המדריך הנפרד ל

דירה והכנסות בישראל: מיסים ונכס בישראל כשגרים בגרמניה.

• • פנסיה פרטית: לפי סעיף 17(1) לאמנה, פנסיה, תשלום דומה או אנונה שמשלם תושב מדינה אחת לתושב המדינה האחרת ממוסים רק במדינת המגורים של המקבל (בכפוף לסעיף 18(2)). • פנסיה מהביטוח הסוציאלי הממלכתי – בדיוק ההפך: סעיף 17(2) קובע שתשלומים שמקבל יחיד תושב מדינה אחת מהביטוח הסוציאלי הממלכתי של המדינה האחרת ימוסו רק באותה מדינה אחרת. כלומר קצבת ה-Deutsche Rentenversicherung שתשולם לכתובת בישראל היא בסמכות המיסוי של גרמניה, ולישראל אין בה זכות מיסוי לפי האמנה. וכאן יש בשורה קונקרטית: סעיף 2 לחוק האשרור הגרמני מ-20 בנובמבר 2015 קובע שכאשר קיימת לגרמניה זכות מיסוי לפי סעיף 17(2), היא לא תממש אותה לגבי מסים המוטלים לתקופות עד 31 בדצמבר 2040. • פנסיה מהשירות הציבורי: כללים נפרדים לפי סעיף 18(2) – ככלל מדינת המקור, אלא אם המקבל הוא גם תושב וגם אזרח של המדינה האחרת. זה לא אותו דבר כמו הביטוח הסוציאלי הממלכתי. • פיצויים על רדיפה פוליטית ועל נזקי מלחמה: סעיף 17(3) קובע שתשלומים כאלה, חד-פעמיים או חוזרים, ששילמה מדינה אחת לתושב המדינה האחרת – לרבות תשלומי שילומים – לא ימוסו באף אחת משתי המדינות.
• דיבידנד וריבית: האמנה מפחיתה את שיעור הניכוי במקור.

שיטות ההקלה – ו-Progressionsvorbehalt

ויש ענף שני של אותה מלכודת, והוא נוגע כמעט לכל מי שעובר באמצע השנה. לפי סעיף 32b(1) משפט 1 פסקה 2 לחוק מס ההכנסה הגרמני, הכנסות חוץ שלא היו חייבות במס גרמני בשנת השומה נכנסות לחישוב שיעור המס – והפסקה חלה במפורש על מקרים של חבות מס בלתי מוגבלת בחלק מהשנה, לרבות המקרים שבסעיף 2(7) משפט 3. בעברית: מי שעבר לברלין ביולי, המשכורת הישראלית שלו מינואר עד המעבר לא תמוסה בגרמניה – אבל כן תעלה את שיעור המס הגרמני על החודשים הגרמניים של אותה שנה. זה קורה גם כשהאמנה בכלל לא נכנסת לתמונה, כי באותם חודשים עוד לא הייתם תושבי גרמניה. זה מגיע בדוח השנתי הגרמני הראשון, וצריך להצהיר עליו.

לישראלים – נקודות מפתח

• האמנה קיימת ומגנה – אבל היא לא אוטומטית: צריך להצהיר נכון בשתי המדינות ולתבוע את ההקלה.
• תיעדו הכל: אישורי מס, תלושים ודוחות שכירות – כדי להוכיח מה מוסה והיכן.

קרובים לגיל פרישה? כללי הפנסיה והאמנה משתלבים – ראו את מעבר לברלין בגיל מבוגר.

שאלות נפוצות

אשלם מס פעמיים? לרוב לא – האמנה מונעת כפל מס, אבל צריך להצהיר ולתבוע את ההקלה.

מי קובע של מי אני תושב? כללי שובר-השוויון: בית קבע, מרכז אינטרסים, שהייה, אזרחות.

הכנסה פטורה מישראל באמת "לא נספרת" בגרמניה? לא ממוסה שוב, אבל Progressionsvorbehalt יכול להעלות את שיעור המס על ההכנסה הגרמנית.

צריך רואה חשבון? כמעט תמיד כן, במיוחד אם יש הכנסות או נכסים בשתי המדינות.

מקורות

הנתונים, הסעיפים והנהלים במדריך הזה נבדקו מול מקורות ראשוניים באוגוסט 2026: לשון החוק עצמה, רשויות פדרליות ומדינתיות, והמוסדות האחראים. הבדיקה נעשתה בהליך רב-שלבי שכלל אימות נגדי לכל ממצא. היכן שלא הצלחנו לאמת נתון מול מקור ראשוני, כתבנו זאת במפורש ולא הצגנו אותו כמאומת.

מקורות (2026, יולי 2026):

• אמנת המס ישראל-גרמניה – סקירה – y-tax.co.il
• Bundesfinanzministerium – Doppelbesteuerungsabkommen – bundesfinanzministerium.de